בשנת 1934 עלה לארץ ונתמנה מנתח ראשי בבית החולים "הדסה" בתל-אביב. וכן נתמנה אח"כ כפרופ' אורח לכירורגיה בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בהדסה חסרו לו מכשירי ניתוח רבים. לאט לאט הרחיב את מחלקתו והגיע להישגי רפואה גדולים. שני דורות של חירורגים צעירים למדו אצלו את המלאכה.
גישתו אל הרופא הצעיר, סבלנותו, קידתו לכל מי שנפגש בו לא היו מעושים אלא נבעו מתוך יחס כן אל כל אדם. התפרסם גם אצל השכנים הערבים בפעולתו הרפואית שבאו אליו מהארצות השכנות להנתח אצלו.
בימי השלטון המנדטורי הבריטי נקרא לא אחת בחשכת הלילה, כדי להגיש עזרה לפצועי אנשי המחתרת, ואת מלאכתו עשה אז בתנאים קשים ובסכנת נפש וללא שאלות. בשבילו לא היו קיימים מושגים של "יום" או "לילה".
היה ממיסדי בית החולים "אסותא". למרות פרישתו הרשמית לפנסיה מבית החולים "הדסה" בת"א, המשיך לעסוק ברפואה בבית החולים הפרטי "אסותא".
חיבר ספרים: Handworterbuch der Sexual-Wissenschaft, Handbuch der Sexualwissenschafl; Handbuch der medizinischen Psychologie.
Contributor on psychology and sexology 10 local and foreign journals.
יוסף אלקלעי
נולד בירושלים בשנת תר"כ (1860).
לאביו שלמה אלקלעי ולאמו שרה. נתחנך בירושלים בתלמוד תורה ולמד שפות חוץ.
שלט ב-8 שפות.
שימש שוטר במשטרה הטורקית, תפקיד שנתן לו הזדמנויות רבות ושטח פעולה נרחב לבוא לעזרת הצבור היהודי בכלל ובני עדות המזרח והספרדים בפרט.
בשנת 1894 נשא לאשה את חנה בת בנימין ושרה זיידמן (ראה בכרך זה).
נפטר בירושלים בז' כסלו תש"ו (12.11.45).
צאצאיו: שלמה (ז"ל), ד"ר יהודית (ראה בכרך זה), אליהו (ראה בכרך זה), בת-שבע, בנימין.
בן-ציון ארבל (אידלננט)
נולד בדוברובנה, פלך מוגילוב (רוסיה הלבנה), ו' טבת תרל"ח (31.12.1888).
לאביו משה אידלננט (סוחר) ולאמו צירה גיטה בת בן-ציון אבוהב (אחות העסקן חישובי יהודה ליב אבוהב, ראה כרך א' עמוד 178).
קבל חנוך מסורתי וכללי בפרו-גימנסיה. גמר קורסים מסחריים בווארשה (פולין).
היה מפעילי פועלי ציון בווארשה.
עלה לארץ בשנת 1907.
בשנת 1912 נשא לאשה את לאה בת מנשה מאירוביץ מהביל"ויים (ראה כרך ב', עמוד 823).
משנת 1909 עד 1912 עבד במחלקת החשבונות בבית החרושת לסבון ולשמן "עתיד" בחיפה.
שמונה שנים עבד במקצועו בחברת הנפט ''נובל" בארץ, 7 שנים בהנהלת קפא"י (קופת פועלי א"י) ומשנת 1927 עד 1955 בהנהלת חברת החשמל בחיפה ויצא לפנסיה.
השתתף בתור ציר מטעם "אחדות העבודה" בועידת יסוד ההסתדרות ב-1920.
היה חבר בועד הפועל של "המשביר".
ממיסדי הלואה וחסכון בת"א ואח"כ חבר הנהלת הלואה וחסכון בחיפה.
היה חבר בית המשפט העברי בת"א.
היה חבר המועצה של בנק קרדיט עממי בחיפה.
בשנת 1959 ממיסדי ארגון מקבלי גמלאות חיפה ופעיל בארגונה ואח"כ ממקימי הארגון הארצי.
כל השנים חבר פעיל בהגנה.