נוסף לעסק זה, עסק בייבוא כל מיני סחורות מחו"ל.
בסוף 1925 הצטרף לחברה המסחרית "גיל" יחד עם שמעון יעבץ. חברה זו יסדה אח"כ את הבנק לחקלאות ולבנין בע"מ בתל-אביב במטרה לרכוש קרקעות מהשכנים הערבים.
בשנת 1929 הצטרף לבנק הנ"ל שבתי שפטיל מירנבורג (כיום, מירון. ראה כרך שני, עמוד 989) ששינו את שמו ל"אגרובנק בע"מ". פיתחו את מפעל אגרות החוב של הבנק למשיכת הון פרטי לעזרה לפעולות שיכון והתישבות והפעילו את הכספים בפיתוח החלק הצפוני של תל-אביב, גאולת קרקעות רבות ממרכז העיר צפונה. בהפצת אגרות החוב השקיע יזרעאלית מרץ רב, והצליח להפעיל כ-100 סוכנים בארץ.
בשנת 1946 נהיה לשותף עם צבי יעבץ ויוסף מהרש"ק בעסקי קרקעות. בין השטחים שפיתחו היה השטח שבו בנו את "אחוזת הרברט סמואל", ההמשך של אחוזת בית בהר הכרמל (בקרבת בית ההבראה של בודנהיימר). היה פעיל ב"מלווה חובה" יחד עם ד"ר מיכאל לאנדו וד"ר קרל זינגר. כן היה פעיל ב"ועד למען החייל" בארץ.
פעיל כל השנים בהנהלת "ידע-עם" לחקר הפולקלור היהודי.
אח בבני-ברית לשכת "יצחק ילין" בתל-אביב.
ישראל ברקוביץ
נולד בסלונים (רוסיה), ט"ז כסלו תרמ"ד (1884).
לאביו נחמן אליעזר ברקוביץ ולאמו פייגה מנחה בת דב מנטה. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בשנת תרמ"ט (1889) בהיותו בן 5 עלה לארץ עם משפחתו והתישבו בראשון לציון.
בשנת תרס"ד (1904) נשא לאשה את ברינה בתאברהם שמעון לזרוב (נפטרה בראשון לציון, כ"ד אדר תרצ"ב) ובזיווג שני, בשנת תרצ"ז (1937) נשא לאשה את לובה בת מנחם נוזיק. למד נגרות וזכה בימים ההם להשתתף כבעל מלאכה יהודי (והיו יחידים) בבנין בית הספר "קרית ספר" בבן-שמן. בשפיה הכין את הרהיטים לבית הספר שהוכן עבור יתומי קישינוב שהובאו ע"י ישראל בלקינד, וכן עבד במשך 54 שנים בנגרות: בירושלים, חולדה, ראשון לציון ועוד.
באותו זמן הקים לו במושבה משק חקלאי, כרמי שקדים ופרדס.
במושבתו היה פעיל בהגנת המושבה מפני השכנים הערבים.
ממיסדי אגודת "עין-יזרעאל", חברה להשקאת פרדסים.
צאצאיו: ברכה אשת עמנואל גולדשטיין, אפרת אשת דב ליקשין, שולמית אשת זלמן גישורי, זאב
אסתר חוה רימון (גראנאט)
נולדה בעיירה ביזון, פלך פלוצק (בפולין) בשנת תרכ"ד (1864).
לאביה ר' יחיאל בונים אלשטיין, שו"ב (שוחט ובודק) ולאמה טויבע רבקה בת הרב יוסף צבי גראנאט שנמנה על חסידי הצדיק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל, למדן מופלג וירא-אלקים, שהיה מעשרת החסידים שנסעו אחר מרכבתו של האדמו"ר הצדיק מרוז'ין זצוק"ל.
קיבלה חנוך דתי וציוני.
נישאה לר' אפרים אליעזר רימון (גראנאט) (ראה כרך א' עמוד 458) שהיה חובב-ציון נלהב, מורה לגפ"ת, סופר ומחבר-ספרים, מותיקי הישוב היהודי ביפו.
חובבת ציון מנעוריה. את ילדיה חינכה ברוח הציונות הדתית. בהיותם פעוטים, היתה שרה לפניהם משירי-ציון והחדירה בהם את האהבה לארץ-ישראל.
עזרה על יד בעלה בעבודתו הציונית-הדתית,