היה חבל פעיל למען ישוב ארץ ישראל בוינה, בזמן המלחמה העולמית הראשונה.
בשנת 1920 בא לארה"ב, היה סוחר, השתתף כציר בועידות המזרחי. היה נשיא המזרחי בבורופארק, ברוקלין נ. י. משנת 1936 עד 1941.
נשיא בית תבשיל והכנסת אורחים ע"ש אליאך בעיה"ק ירושלים.
כתב ב"הצפירה", "הדואר", "מארגען זשורנאל" ועוד.
בשנת 1960 עלה עם אשתו להשתקע בארץ.
מייסד גמ"חים בישיבות בירושלים בשם: "גמילות הסדים קרן משה ואסתר גורדון".
ספריו: "ויקהל משה" (ב' כרכים); "ילקוט משה" עם מדור "ומדי דברי בו", על כל פרשיות השבוע.
בנו: שלמה (נשא לאשה את מלכה מילדריט). נכדו: ישראל.
אבנר גרעין (גרין)
נולד א' אלול תרפיה (21.8.1925) בנוביסאד שבצפון יוגוסלביה, לאביו מכסים גרין ולאמו מרגוט בת דוד פסינג. גמר גימנסיה ריאלית ביוביסאד, למד שנתים כלכלה באוניברסיטת בלגראד. היה מזכיר אגודת הספורט וויוודינה בנוביסאד.
בראשית מלחמת הקוממיות התנדב למח"ל, הגיע לארץ בסוף 1948, השתתף בקרבות ושירת בצה"ל עד 1950, ובשנים 1951-2 למד והוסמך בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל-אביב.
נשא לאשיו את יהודית בת אליעזר פרוכטמן. התחיל בתור עובד סוציאלי בעירית תל-אביב.
בשנים 1953-8 ראש המועצה המקומית אזור וממיסדי שכונת סבענה שם ב-1954.
ב-1961-1958 עובד סוציאלי ב"מלבן' . אח''כ עד 1963 מנהל לשכת הסעד באשדוד, ומאז ראש המועצה המקומית אשדוד, חבר הנהלת בנק הפועלים וחברכבוד במועדון רוטרי המקומי.
כתב מאמרים בשנות כהונתו באזור בירחון המחלקה המוניציפלית של ההסתדרות.
צאצאיו: ענת, יריב.
אלתר דוד הכהן גוטסדינר
נולד בשדליץ (פולין) ערב שבועות תר"ן (יוני 1890).
לאביו מרדכי ברכיהו (מגזע האדמו''ר ר' יצחק'ל מוורקא, ונצר לר' עקיבא איגר) ולאמו נחמה (אף היא מגזע כוהנים). ר' מרדכי, שבנעוריו מילא כרסו ש"ס ובפוסקים, הקדים לשים ריחיים על צוארו, היה לסוחר זעיר, ובעצימת עין עזר לאשתו הצדקנית והרחמנית לעסוק כל ימיה במעשי צדקה וחסד, שכן יומם ולילה מטפלת היתה בנצרכים ובחולים, סומכת נופלים, ודואגת בעיקר לבחורי-ישיבה, שהיו סמו כים תמיד על שולחנה.
לאחר לימוד ב"חדר" ובישיבות שקד ר' אלתר בלימוד עצמי על דף גמרא ותוספות ועל ספרי מוסר ויראים ב"שטיבל" - בית-החסידים דאמשינוב.
בינתיים פרצו רוחות הזמן לבית-אבא. שני אחיו הגדולים יצאו ל"תרבות רעה". הבכור, צבי-הירש, "עילוי" ובעל סמיכות לרבנות, הציץ לפרדס ההשכלה, צלל בים התרבות הרוסית, הפולנית והגרמנית, ופיזם בחיבה מחרוזי יל"ג ומיכ"ל ומפסוקי אחדהעם וסוקולוב. האח השני, יעקב, ידיד-נעוריו של הסופר יואל מסטבוים, היה ראציונליסטן חריף וממולח ואיש מרץ תוסס, והפך סוחר סיטונאי מצליח בלודז'. כן הצטיין כשחמטיסטן נלהב ורב-כשרון.
אלתר, בן-הזקונים, המשיך בדרך-אבות, דבק באדמו"ר דאמשינוב ובצאצאיו.
בשנת 1908 נשא את האשה הצנועה והחסודה, אסתר-איטה בת ר' משה זילברמן (סוחר וחסיד ברלבב ירא-שמים ובעל מידות תרומיות).
פנה למסחר אריגים, והגיע למעמד של אמידות.