הביל"ויים מרדכי ולאה הנקין (ראה בכרך שני, עמוד 656).
במדרשה למורים למוסיקה שנוסדה ביזמת הפרופ' קסטנברג, המפקחת פיאנס-גליק, המפקח עמירן (פוגציוב) ודפנא - הרצה במשך 15 שנה על מלאכת השיר ועל טעמי המקרא. ועם קום המדינה השתתף בועדות לחידוש תכנית-הלמודים, והיה יו"ר ועדת הזמרה וחבר ועדת-הטבע.
משפרש מעבודת החינוך בשנת 1954 לקח הלק נכבד בהקמת ארכיון הסתדרות המורים והחינוך העברי.
נפטר בחיפה, ביום ה' בחשון תשכ"ד (23 באוקטובר 1963) והובא לקבורה בגדרה.
צאצאיו: אביטל (אשתו מלכה לבית ברזניאק) חברי קבוץ מעוז חיים שבעמק בית-שאן, טובה (מורה) אשת קלמן לוין.
דוד הלוי-אפשטיין
נולד בוואלקוביסק (פולין), כ"ד תמוז תרג"ז (1897).
לאביו אברהם הלוי-אפשטיין (מצאצאי הרבנים הלוי-אפשטיין, הסבא שלו הרב אריה הלוי אפשטיין היה רב בפינסק) ולאמו בלהה בת יוסף ישפה. בילדותו עלה לארץ, עשה בגרות בגמנסיה העברית הרצליה (1917).
ב-1918 התנדב לגדוד העברי 40 קלעי המלך ר.פ. הא"י וקיבל מדליה הצטיינות בשירותו. השתלם באוניברסיטה בננסי - צרפת וקיבל תואר מהנדס חשמלי.
עבד בצרפת במקצועו ובשנת 1927 חזר לארץ.
היה פעיל בהגנה.
נפטר בחיפה, י"ב כסלו תשי"א (28.7.1951).
מאיר הרשקוביץ
נולד בזכרון יעקב בשנת תרנ"ה (15.12.1895). לאביו יעקב הלוי הרשקוביץ ולאמו חיה בת צבי. קבל חינוך מסורתי וכללי.
היה מראשוני המכבי ביפו ומהלוחמים במסוין.
בשנת 1914 גורש מיפו למצרים ועבד שם בחברת טרנספורט להעברת רהיטים וכו'.
מראשוני המתגיסים לגדוד נהגי הפרדות לגליפולי בתורכיה (שירת בו 3.7.1916 - 23.3.1915) נפצע ברגלו ונלחם בגבורה. מפקד הגדוד הכריז את שמו לשבח בהצלת קצין בריטי מידי האויב.
בשנת 1917 נשא לאשה את פנינה בת אברהם מיכאלוביץ.
בשנת 1937 חזר ממצרים לארץ ועסק במקצועו בהעברת רהיטים וחפצים בעיקר לקונסולים חשונים שבאו לארץ.
נפטר בתל אביב י"ז חשון תשכ"ג (14.11.62).
צאצאיו :חנה אשת דב כספי, יחיאל דוד, הניה אשת משה מאירוביץ.
מרים אסתר הלוי-לזנובסקי
נולדה בקוטנה בפולין, בשנת תרמ"ד (1884).
לאביה ר' אברהם צבי ולטר (סוחר במנופקטורה. היתה לו סמיכות לרבנות, אך לא רצה לעשותה קרדום לחפור בו. כן היה מוהל ונהג לנסוע לכפרים רחוקים כדי לימול ילדי יהודים) ולאמו רויזה לבית ברוד (מצד אביה התיחסה לגאון הגדול רבי יהושע'לה מקוטנה ומצד אמה היתה בת-דוד להרב ברוד זצ''ל, שהיה חבר הסיים הפולני, רבה של העיר ליפנה בפולין, רבה של העיר אנטורפן בבלגיה, חבר בית הדין הרבני העליון וחבר מועצת הרבנות הראשית בירושלים).
קיבלה חינוך ציוני-דתי. חניכת בית-הספר הממשלתי בקוטגה. שלטה בשפות רוסית, גרמנית, פולנית, יידיש ולשון-קודש.
נישאה לשמואל הלוי-לזנובסקי הי"ד, מותיקי הישוב היהודי ביפו (ראה כרך י', עמוד 3501).
חינכה את ילדיה ברוח ציונית-דתית. היתה בקיאה בהנהלת-חשבונות וניהלה את פנקסי-החשבונות בבית