והובילו עמהם רובים להתגוננות, מוסתרים תחת השקים, עיכבו אותם שני שוטרים ערבים וחיפשו ומצאו את הנשק. אבל הללו, בתור בני פלאחים, הבינו את הצורך בנשק נגד הבידואים, הפוגעים גם בפלאחים, והזהירו אותם להסתיר יותר טוב את הנשק, שלא ימצאוהו שוטרים אחרים.
ב-1924 נשא לאשה את אהובה בת הסופר-העסקן הרב חיים מיכל מיכלין (ראה כרך א', עמוד 376).
בתור חניכת הגימנסיה העברית בירושלים באה עם הכיתה לטיול בגליל, דבקה נפשה במשימת החלוצים והצטרפה אליהם ביבנאל, ומ-1924 ואילך שותפת ליצחק פגי בבנין משפחה חלוצית בישראל. זה שנים רבות פעילה בארגון אמהות עובדות.
מזכרון הוזמן לעבודות מינהל ופיקוח, מטעם המשרד הטכני של חברת פיק"א, בייבוש ביצות כברי וב-1928 סידר לו משק יפה בעזרת פיק"א בין ראשוני המתישבים בפרדס חנה. אך בשל פגיעות האקלים המקומי בבריאות ילדיו הוכרח לעבור זמנית עם המשפחה לקרבת בית חותנו בירושלים, שם נשאר אח"כ כתושב קבוע.
כל השנים היה חבר ההגנה.
מתמסר בשעות הפנאי לעניני עתיקות ארצנו (זיקתו הראשונה לארכיאולוגיה נוצרה כשמצא בשטח ביצות כברי אבן רומאית, שבגללה היו לו ענינים לא נעימים עם שלטונות מחלקת העתיקות של הממשלה המנדטורית). בשנים האחרונות עוסק באיסוף הומר בשביל ספר לזכר קהילת טארנוב.
צאצאיו: עדנה אשת בירגר, שרה אשת נרדי.
מנחם נימן
נולד בעקרון בשנת תרנ"ו (1.8.1896).
לאביו דב נימן (ראה כרך שני, עמוד 1028) ולאמו קריינצה עטרה (ראה כרך ט', עמוד 3401) בת יעקב גולד (ראה כרך ג' עמוד 1172).
קבל חינוך מסורתי וכללי.
חקלאי במושבתו.
נשא לאשה את פאולה בת יעקב בן-גפן-גפנוביץ. 35 שנה עבד במחלקת המים של עירית ירושלים בתור מפקח ראשי.
היה בין מקימי ארגון עובדי עירית ירושלים ועמד בראשו 23 שנה.
ראש המועצה ''בית-שמש" זה 12 שנה.
בנותיו: כרמל אשת חנוך גלעי, הדרה אשת נתן שרברג.
משה שטרן
נולד בראווה-רוסקה (גליציה), ה' אייר תרנ"ט (1899).
לאביו ר' אליעזר (מנכבדי העדה בעירו ומחסידי בלז) ולאמו גולדה בת ר' שלום מילר (מנכבדי הקהלה).
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בית ספר כללי מיסודו של חברון הירש בברלין. גמר בית ספר תיכון. השתלם במפעלי מתכת בברלין, בברסלאו ובמגדבורג במקצוע המסחר במתכת ובמקצועות בשטה זה.
עבר הכשרה לעליה.