שימש כנציג המדיני הראשון של הסתדרות העובדים בארצות הברית.
שגריר מיוחד ומוסמך בשגרירות שטוקהולם (שבדיה).
בתור חבר משק בעמק בית שאן היה מגויס במקום בימי מלחמת השחרור.
בניו: אלישע, גיורא .
אברהם ברוך כרמל (וינברגר)
נולד בקאלוב (הונגריה), כ' תמוז תרפ"ג (4.7.1923).
לאביו בן-ציון וינברגר ולאמו פייגה בת אברהם שמוליג. קיבל חינוך מסורתי בחדר, מגיל 5 בבית ספר עממי ותיכון בהונגריה, למד בישיבות האלס פעהערדיארגט.
בגיל 7 אחרי שנבחן ע''י ר' בצלאל הידוע מבלקאני נבחר למשורר סוליסט במקהלה שלו לימים הנוראים ונתכבד ע"י הרב מנחם בראודי , רב הראשי של העיירה בניגון בשלוש סעודות שהיה נחשב לכבוד גדול ובפרט לילד מתחת לגיל הבר-מצוה.
ספג בתוכו יחד עם לימודי הקודש בחדר ובישיבות את השירה והנגינה כמשורר-סוליסט במקהלות בשבתות ובימים הנוראים.
בגיל 18 נבחר לחזן ראשי בבית כנסת מפורסם בבודפסט. באותו זמן השתלם במוסיקה ובפיתוח קול אצל הפרופסורים: גוטשאל, שפייזר ופעניועש. הופיע באירועים ממלכתיים שונים, באספות חשובות של הפועל המזרחי כחזן-אומן לא על מנת לקבל פרס.
כשנכנסו הנאצים להונגריה נלקח לעבודות כפיה וע"י שירתו שמצאה חן בעיני סגן המפקד, בחר בו כעוזרו הראשי וברח אתו יחד לעיר הבירה והסתתר כנוצרי כחובש בבית חולים עד השחרור.
עבר אח"כ לרומניה ונתקבל כחזן ראשי באורדיאמארע (טרנסילבניה).
ביום 18 לספטמבר 1949 עלה לארץ באניה "גלילה" והתגייס לצה"ל.
בשנת 1951 נתמנה לחזן ראשי בצה"ל. במסגרת תפקידיו הרבים הוא מופיע בטכסים הרשמיים לפני מנהיגי המדינה ומקובל כאחד החזנים המעולים ביותר.
בשנת 1952 נשא לאשה את דבורה בת יעקב ברנשטיין .
חיבר חוברת שירון דתי לחיילי צה"ל.
חברת הד-ארצי הוציא תקליט ארוך נגן מפרקי חזנות (1958).
חבר ועד בארגון החזנים בישראל.
צאצאיו: בן-ציון, שושנה .
תיאודור הרצל קנטור
נולד בלובלין בשנת תרע"ו (1916).
לאביו אהרן יעקב (בן לשו"ב מעירת פרמפול ונכד לדורות של רבנים) ולאמו אסתר בת ר' אברהם (סוחר עשיר ומזקני החסידים שבעיר. אביו ר' יעקב היה תלמיד חכם, חניך ישיבת סלובודקה. היה המורה הראשון לעברית בלובלין וכן מוסמך למשפטים, עסקן מובהק בתנועת המזרחי בעיר ונמנה בין ראשי דובריה, היה נציגה במועצת הקהלת היהודית וסגן יו"ר המועצה. היה בין מיסדי הבנק הקואופרטיבי בעיר וכן בי"ס ראשון של המזרחי. היה ידוע כנואם בחסד. תמיד היה בין ראשוני התורמים והמתרימים למגביות הלאומיות. רוב שליחיה (השד''יים) היו מתאכסנים בביתו. כל אותם הימים היה שורר חג בבית וטפולם היה מסור בידי רעיתו).
באוירה זו גדלו הילדים: תיאודור הרצל ונחמה , אשר עם פרוץ המלחמה היתה תלמידת האוניברסיטה הוורשאית וכן אברהם ומשה , אשר נספו ביפי השואה בלובלין.