ק. ת. הרצל קבל את חנוכו בבי"ס עברי "דרכינועם", אשר אביו נמנה שם עם מוריו ואחר כך המשיך בתיכון. מגיל צעיר היה פעיל בהשומר הדתי והחלוץ המזרחי ונמנה בין מנהיגיו. ייצג את התנועה במוסדות הראשיים שבעיר. השתתף בעריכת עתון המזרחי בלובלין "דער וועג". היה בין אנשי האמון של המשרד הא"י בורשה. לעתים היה מפרסם בעתון היומי "דער לובלינער טאגבלאט". ראשוני מאמריו הופיעו ב-1938.
עלה לארץ כמעפיל ב-1939, בליל שביעי של פסח באניה "אסימי". ראשית דרכו היתה ירושלימה ולמד בישיבת "מרכז הרב" של הרב קוק זצ"ל, וכן היה תלמיד האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים.
מאז בואו לארץ מצא את דרכו להגנה והיה בין ראשוני מקבלי אות ההגנה.
במלחמת השחרור היה בין מגיני ירושלים ועם שחרורו קבל את אות הקוממיות.
כחמש שנים שימש כמזכיר הסתדרות הרוקחים וערך את עתונם המקצועי "הרוקח". היה יוזם בטאון בית הכנסת הגדול בת''א בשם "בית הכנסת".
משנת 1950 נמנה בין עובדי חברת "הסנה" ומשתתף בפרסומיה "המבטח הישראלי" "במחיצתנו" וכן ב"שורות" בטאון הפקידים וגם ב"חמד" ובעתון "הצופה", בטאון המפלגה הדתית לאומית הוא מפרסם לעתים: תגובות, מאמרים ובקורת ספרים.
בשנת 1946 נשא לאשה את רבקה , בת הרב ר' דוד מושקוביץ , חבר הרבנות בת"א (ראה בכרך זה).
מאז בואו לארץ נמנה בין פעילי הפועל המזרחי ובהתאחדות "בני ציון". מספר שנים היה יו"ר ועד ההורים של "בי"ס פנקס" וכן כחבר וכגזבר ועד ההורים שע"י הישיבה התיכונית "מרום ציון" שבירושלים.
צאצאיו: אסתר (בוגרת בי"ס תיכון דתי צייטלין בת"א), יעקב (חניך הישיבה התיכונית "מרום ציון" ירושלים).
נח יעקבסון (יעקובובסקי)
נולד בלומזה (פולין) בשנת תרנ"ד (7.3.1894).
לאביו זאב אריה יעקובובסקי ולאמו חיה היטקה בת נפתלי גרנטוביץ .
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת לומזה.
היה פעיל במוסדות צבור דתיים בעירו.
עסק במסחר הירקות.
בשנת 1917 נשא לאשה את נטי בת דב גרנטוביץ .
בשנת 1920 עלה לארץ.
בשנת 1922 היה בין 10 האנשים שהחליטו להקים מושבה חקלאית כשלושה קילומטר מהרצליה. רכשו קרקע וקראו למושבה "עיר שלום" ואח"כ החליפו את שמה ל"רמת השרון". הוא רכש 30 דונם לנטיעת פרדס. נבחר לחבר הועד הראשון במושבה בשנת 1923.
סבל מאד בחבלי הקליטה, מחוסר אמצעים, מהשכנים הערבים וכו', ובספטמבר 1923 נסע לארצות הברית, אך לא ניתק את הקשר עם הארץ ושלח כספים שהרויח שם לנטיעת פרדס על אדמתו.
בשנת 1932 חזר לארץ עם משפחתו והמשיך לעבד את פרדסו, הקים גם משק חקלאי ובנה בתי מגורים לו ולבנותיו. חינך את בנותיו לחיי עבודה וחקלאות.
ישיבתו ברמת השרון והקמת משקו היו כרוכים במאמצים מרובים וסבל כיתר התושבים הראשונים.
נסע שוב לארצות הברית להיטיב את מצבו הכספי, משפחתו השאיר בארץ וכשחזר בפעם השלישית בשנת 1948 מארצות הברית הקים בית להשכרה ולול גדול.
השקיע מרץ רב לבנין בית הכנסת במושבה. ע"י אוסף תרומות מהמתישבים ובעזרת ועד המושבה הוקם בית הכנסת. לזכר בנו בנימין אברהם ז"ל שנפטר (1954) הקדישו, רעיתו והוא את ארון הקודש לבית הכנסת. והיה החזן הראשון בו.
ממיסדי קופת גמילות חסדים ומנהלו. מתרים בערב פסח למעות חיטים וכו'.
צאצאיו: טובה אשת יצחק זלצמן, בנימין אברהם ז"ל, ישראל ז"ל, שרה רחל אשת זלמן גינצבורג .
משה לבנון (ויס)
נולד בהיבנוב ע"י בלז (גליציה) בשנת תרנ"א (11.9.1891).
לאביו מרדכי יוסף ויס ולאמו רחל .
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה ובוגר בית ספר תיכון (אביטוריענט).
היה פעיל בתנועה הציונית "בר-כוכבא".
יצרן בענף הטכסטיל.
בשנת תרפ"א (1921) נשא לאשה את פני בת מרים וקהתי אשכנזי (מצאצאי חכם צבי), נספתה בשואה.
בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ.
עבד כפועל בנין, שומר לילה, מורה, פקיד.