יעקב נחמנסון
נולד בדוברובנה (רוסיה) בשנת תר"מ (1880).
לאביו חיים (ביתו היה ידוע בעיר דוברובנה כמקום כינוס להעסקנים הציונים במקום) ולאמו אסתר. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, וכללי בגמנסיה ואוניברסיטה.
חובב ציון. היה מזכיר לשכת המודיעין של הועד האודיסאי שבראשו עמד מ. מ. אוסישקין. היה קשור בעבודתו עם ידידו הטוב מנחם שינקין (ראה כרך ד', עמוד 1608). ממארגני ההסתדרות הציונית ברוסיה.
השתתף בהכנת הקונגרסים החמישי והששי ונבחר לציר מטעם ההסתדרות הציונית ברוסיה בקונגרס השביעי בבזל בשנת 1905.
בשנת 1905 עלה לארץ והתישב במושבה חדרה.
בשנת 1910 נשא לאשה את אסתר בת שאול רוטמן ממיסדי חדרה (נולדה בקשילובה-בודה ברוסיה בשנת 1888. ישבה עם הוריה ב"חן" הידוע בחדרה בהוסדה. עלתה עם הוריה לארץ בשנת 1895.
כל השנים - חקלאית חרוצה. בין המעטים ביותר היכולים להצביע על התמדה והמשך של עבודת אדמה בתקופה של 62 שנה - בתנאי סבל וקושי אשר לא יתואר. למרות התלאות הקשות והקדחת הצהובה הממארת לא עזבה את חדרה. פעילה בארגוני הנשים: ויצ"ו ו"עזרת נשים" במושבה.
משנת בואו ועד מחלתו הממאירה - גר בחדרה ועסק בחקלאות. היה מורה וסופר. מנהל כפר הנוער "קרית ספר" בשפיה ליתומי קישינוב באוקראינה אחרי הפרעות בתרס"ג (1903) שהובאו ע"י ידידי ישראל בלקינד מיסד המוסד (ראה כרך ג', עמודים 1295-97). בעזרתו של נחמנסון נסע בלקינד לארצות הברית וקנדה בשליחות ציונית.
כתב מאמרים בעתונות בארץ ובכתבי עת ציונים ברוסיה.
כתב אוספים על התישבות התימנים בחדרה "נחליאל", השומרים והפועלים הראשונים בחדרה והמורים הראשונים בחדרה.
השאיר כתבים רבים בדפוס ובכתב יד. כתביו כוללים פרקים מאלפים מתולדות הישוב, סטטיסטיקות בקשר להתפתחות התנועה הציונית בארץ ובחוץ לארץ. רשימות על ותיקי התנועה וכן מאמרים וכתבות רבות שנשלחו לבקשת מנחם מ. אוסישקין לועד חובבי ציון באודיסה. כתב גם מחזות.
חלוציותו ורצון ההקרבה למען הגשמת המטרה הציונית גרמה לכך שבחר דוקא במושבה חדרה, "קן הקדחת" כמקום התישבות. על צעדו זה, שגרם לו בסופו של דבר אכזבות מרות ביותר, לא הצטער ולא התחרט עד יום מותו. את רוחו הצבורית ולהט ציונותו הצליח לבטא בכל מקום שעבד בו. גם בחדרה ידע לעבוד עם המנוח ישראל בלקינד. הגם שהיה בלתי מפלגתי היה אחד מראשוני המארגנים של "המזרחי". אבל אהדתו היתה נתונה לתנועת העבודה בארץ והיה משתתף קבוע ב"הפועל הצעיר". השתתף גם ב"בוסתנאי" בעריכת משה סמילנסקי. נפטר בירושלים, י"ד אלול תש"ד (2.9.1944) והובא לקבורות בהר הזיתים.
צאצאיהם: חיים שמחה נחמני, שופט (ראה בכרך זה), פנינה אשת שלמה גולוד, דניאל נחמני.
חיים הזז
נולד ערב ראש השנה תרנ"ח (ספטמבר 1897) בסידורוביצי, פלך קיוב (אוקראינה).
לאביו אריה ליב (סוחר יערות).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות.
בן 16 יצא מן הכפר ונד בערי רוסיה הגדולות. בימי המהפכה היה במוסקבה, עבד ב"העם" בעבודה אדמיניסטרטיבית.
בתרע"ח (1918) נדפסה ב"השלוח (אודיסה, בעריכת יוסף קלוזנר ) רשימתו הראשונה "כבוא השמש" (בחתימת ח. צבי) בו הוא מתאר את מבוכת היאוש של הדור הצעיר. מקץ שנה נדפס ב"השלוח" (חוברת ג'-ד', תשרי-חשון תרע"ט) את שירו "על המשמר", שהוקדש למשורר שאול טשרניחובסקי , גם על שיר זה חתם בשם ח. צבי.