(מצאצאי הש"ך) ולאמו צביה בת הרב משה יפה (מצאצאי הרב מרדכי יפה "בעל הלבוש").
קבל חינוך תורני אצל סבו הרב משה יפה זצ"ל בקוברין, הרב סולובייציק בבריסק דליטא. גמר בי"ס למסחר בוורשה, סמינר לפקידים-מנהלתיים.
בשנת 1923 עבר לעבוד בוורשה כסגן מנהל בחברה מסחרית גדולה.
היה פעיל בהסתדרות הציונית ואיגודים מקצועיים עד פרוץ מלהמת העולם השניה. עם כיבוש וורשה ע"י הנאצים עזב את העיר ועבר לחלקה של פולין שבה נכנסו הרוסים. שם המשיך בלימודיו, גמר סמינר למדריכי מינהל ותקציבים. עבד כמנהל חשבונות ראשי ואחרי כן כנציג אזרחי פולין באחד מאזורי אוקראינה שם.
בהתחלת 1946 חזר לפולניה. לא מצא שם אף נפש ממשפחתו שכולה הוצאה מגיטו מינסק-מזוביצק עוד בשנת 1942 למחנה ההשמדה בטרבלינקה. אביו, אמו, אחיותיו (חנה, שרה ורחל) - כולם הושמדו. אחיו יעקב ז"ל נספה בשנות המלחמה ברוסיה.
שנה עבד בתור מזכיר הקהילה העברית מחוז לודז' (עד לחודש מאי 1947). בעבודתו זו היה פעיל במיוחד במתן עזרה וסיוע להמונים יהודים בחיפוש קרוביהם והדרכתם בדרכם לישראל.
לפי דרישת ועד הקהילות בפינלנד נסע לטמפרה (טמרפורס) בפינלנד, שם שימש במשך 3 שנים מורה לעברית והיסטוריה (המורה לעברית הראשון בעיר זו). כמו כן כמרכז פעולות התרבות והחינוך של הקהילה העברית שם. בשם אלה הצליח לחזק את זיקתם של יהודי פינלנד לציונות ולעודדם למען ישראל. פעל שם רבות למען המגבית היהודית המאוחדת, ושליחי א"י שביקרו בפינלנד מצאו בו עזר רב.
למרות שהיה לו שם מקום עבודה קבוע לכל חייו ופרנסה בכבוד החליט בשנת 1949 לעלות לישראל.
בארץ לא רדף אחרי משרות כבוד ולא פנה לפרוטקציות לחלונות הגבוהים לשם קבלת פרס עבור העבר. בחר במשרה צנועה, נתקבל כמנהל חשבונות - מבקר בליגה למלחמה בשחפת בישראל. כיום, מזכיר המרכז.
בשנת תשי"ב (1952) נשא לאשה את לאה בת שימה וחוה אלנברג (ילידת לודז', אחות מוסמכת בקופת חולים הכללית בת"א).
גזבר כבוד לשכת בני-ברית "יצחק ילין" בת"א. חבר ברית עברית עולמית, חבר ועד ארגון עובדי הליגה ומרכז קופת תגמולים שלה.
בתו: חוה (תלמידת בי"ס "גרץ" בת"א).
הרב ד"ר שמחה (סימון) במברגר
נולד בשרים (אז גרמניה, כיום פולין), כ"ה חשון תרנ"ט (1899).
לאביו הרב יצחק זעקל במברגר (רב בק"ק באד קיזינגען בגרמניה. מצאצאי משפחת הרבנים המפורסמים במברגר) ולאמו גננדל (נאנט) בת משה אריה במברגר.
קיבל חינוך מסורתי וכללי בגמנסיה, אוניברסיטה ובית מדרש לרבנים ע"ש הילרסהיימר בברלין, וקיבל תואר רב, ד"ר.
בשנת תרפ"ד (1924) נשא לאשה את גרטרודה בת מרדכי דרילסמה (ממשפחת רבנים). יושבת ראש הליגה למלחמה בשחפת ועסקנית בעבודה צבורית בבני-ברק.
היה רב בק"ק החרדי בשטוטגרט בגרמניה.
בשנת תרצ"ט (1939) עלה לארץ.
היה מזכיר לברית השבת בירושלים.
מנהל בית ספר עממי ממלכתי-דתי בני-ברק.
מיסד בי"ס תיכון עירוני דתי, בני-ברק.
כתב מאמרים: (קרי וכתיב) Die Bedeulung des Qeri und Kefib"" הופיע בשני המשכים Jahrbiicher der Judisch-Literarschen Gesellschaft".
תרגם את הספר "אמריה לבית יעקב" של אבי זקנו הרב יצחק דב במברגר, על הלכות נדה, חלה