ויסמן (נולדה ביארוסלאב שבגליציה. עלתה לארץ עם הוריה וכל ביתם ב-1882 והתחננה בבית-ספר בירושלים; נפטרה בראשון לציון ג' חשון תש"ז 28.10.1946).
פיתח במשקו מטעי גפנים (למאכל וליין) ושקדים והשביח את זניהם. עזר לנוטעים אחרים בעצה ובהדרכה מקצועית, גם ערבים היו פונים אליו מכל הארץ ומשלמים בעד הדרכתו. עבד 18 שנה ביקבי ראשון לציון בטיפוח יצוא היינות. היה ממונהנאמן מטעם הרבנות לפיקוח על הזהירות מהבאת ענבי ערלה ליקב. ניהל יצוא שקדים וצימוקים בהיקף רחב. שימש מעריך מטעם השלטון המנדטורי ליבולי פלחה ומטעים.
המשיך בדרכי אביו בתור בורר ומשכין שלום בכל מיני סכסוכים, פעיל ומפעיל למעשי צדקה וחסד ועזרה למוסדות תורה, עוזר בעצה ובהדרכה בסידורם ובהתנהלותם של עולים חדשים (ביחוד מרומניה), מתמיד בדביקות חסידות באדמו"רים של אביו (מהענף המולדבאי של בית רוז'ין בבוהוש ובאדז'וד, ובארץ האדמו"ר מסאדיגורא), גבאי ביתהכנסת של החסידים בראשון לציון. גם את בניו חינך לידיעת התורה ולדביקות במורשת אבות ולמסירות לפיתוח משק הארץ. וכל עוד איפשרו כוחותיו היה עולה כל שנה לרגל לירושלים, שם זכה לכבוד ולחיבה מצד אנשי התורה והחסידות.
נפטר בראשון לציון, כ"ג תשרי תשכ"ד (11.10.1963).
צאצאיו: פנינה אשת ר' שלמה שטאמפר ז"ל, חיה-שרה, חנה ז"ל (גננת), אסתר, שפרה ברניצקי (סגנית מנהל סניף ראשון לציון של בנק לאומי לישראל), נפתלי ומשה (פרדסנים, ממיסדי חברה ליצוא הדרים).
השאיר אחריו 7 נכדים ו-6 נינים.
מרדכי הלוי (לויצקי)
נולד בקיוב (רוסיה), ט"ו אייר תרנ"א (15.4.1891).
לאביו אברהם לויצקי ולאמו מאטיל בת זאב פוקרס.
קיבל חינוך מסורתי בחדר, ביה"מ, ביה"מ למורים בירושלים (1912-14).
בשנת 1914 גורש מא"י (בפרוץ מלחמת העולם הראשונה) למצרים. התגייס באלכסנדריה לגדוד נהגי הפרדות העברי ונלחם בגליפולי ואח"כ עבר לגדוד העברי ממתגיסי המתנדבים באמריקה.
בגמר המלחמה עבר לארצות הברית והמשיך ללמוד באוניברסיטאות: קולומביה (ניו-יורק) ודרופסי-קולג' (פילדלפיה) וקיבל התוארים: ב. א. וM.Se בחינוך.
היה מורה, מנהל ומפקח בחנוך העברי בארצות הברית ובברזיל.
ממיסדי הסתדרות המורים והסתדרות העברית בארצות הברית ומנהלה.
בשנת 1918 נשא לאשה את שושנה בת הרב משה שטרן (נפטרה בניו-יורק במאי 1928) ובזיווג שני נשא לאשה בשנת 1935 את ד"ר יהודית בת אברהם אפשטיין - ישפה. היה שליח הסוכנות היהודית באמריקה הלטינית.
בשנים 1934-36 מנהל ומורה ראשי בביה"ס התיכון החקלאי בפרדס חנה.
היה ציר לקונגרס העברי האחרון, לועידה העברית ב-1947.
משנת 1956 יושב בקביעות בארץ, פרט לשליחות חנוכית בברזיל וארגונית עברית באמריקה.
חבר במערכת "שבילי החינוך".
נציג התנועה העברית בארצות הברית.
חבר ההנהלה של הברית העברית העולמית.
פרסם מאמרים רבים בשאלות חינוך ותרבות בעברית, אידית ואנגלית.
בניו: ד"ר אמתי הלוי (פרופ' לכימיה בטכניון בחיפה), ד"ר נדב הלוי (מרצה בכלכלה באוניברסיטה העברית).