ישראל קלמן אנצקובסקי
נולד בכפר ע"י גרייבא, י' סיון תרמ"ב (1882).
לאביו יהודה אשר (ת"ח) ולאמו חיה מינדל בת זאב יוסף חריפקה מסטביסק פלך לומזה (היו לו ספרי יחוס של דוד המלך).
קיבל חנוך מסורתי ע"י מלמד דרדקי שהוזמן לביתם.
בגיל 12 למד מלאכת הנגרות משכנם נגר-אומן.
היות והוריו התנגדו שילמד מקצוע זה, עבר לעיר אחרת והמשיך לעבוד בנגרות אצל בעל נגריה זאב סקובלסקי תמורת אוכל, לינה ותשלום.
בסובלק היה הנוער מאורגן בסוציאל-דמוקראטים - חברי הבונד, בהשפעת משפט קפיטן דרייפוס והספר מדינת היהודים של ד"ר הרצל הפך לציוני.
ארגן את בני-הנוער (פועלים ופקידים) בגרייעווא בארגון "פועלי ציון" ברוח "צעירי ציון''.
בשנת 1905 כשפרצה מלחמת רוסיה-יפן הוכרז על מצב חירום, אסור היה לקיים אסיפות וכו'. והיות ואביו היה פקיד אצל הנוטריון הממשלתי וגבאי בבית הכנסת ובחברת ש"ס, והוא בתור בעל מלאכה (נגרות) החזיק מספר פועלים בעבודה. ניצל את הדבר והפכו את החדר בקומה ג' בבנין בית הכנסת "הכנסת אורחים" לחדר פגישות הנוער במחתרת. בשביתת הפועלים החייטים שעבדו 16 שעות ביום ודרשו להפחית 4 שעות הצליחו בשביתה ועבדו אח''כ רק 12 שעות...
נשא לאשה את לאה בת אברהם וילימובסקי. בשנת 1907 עלה לארץ. עבד זמן מה בנגרות לוצקי ברחובות ואח"כ עבר לעקרון ופתח שם נגריה.
ברחובות היה מראשוני מיסדי סניף "הפועלהצעיר".
בעקרון לא הצליח להסתדר היות ועבודה לשתי נגריות לא הספיק, ועבר ליפו. קיבל עבודות נגרות מהנגר מיכל שטיינברג (הסבא של גב' שושנה אשת אבא אבן) מנוה צדק, וכן עבד בקבלנות בעבודות נגרות במושבות הקרובות.
בינתיים עלתה לארץ אשתו עם בנו בכורו ראובן. בשנת 1909 כשהחלו לבנות את "אחוזת בית" (היא תל-אביב), קיבל מקבלן הבנינים יוסף אליהו שלוש נגרות לשלשה בתים (דיזנגוף, ד"ר חיסון ובית שלוש עצמו) בשדרות רוטשילד.
הצליח בעבודתו בתל-אביב וחסך סכומי כסף ניכרים. קנה 50 דונם אדמה ומגרש בן 5 דונם בכפר סבא. בשנת תרע"א (1911) נטע כרם שקדים והכין לו משק ובינתים המשיך לעבוד בת''א.
בשנת 1909 היה בין מיסדי האגודה "מרכז בעלי מלאכה" בת"א ובנה בין הראשונים את ביתו "ברחוב עבודה".
ב-1914 בפרוץ מלחמת העולם הראשונה סבל המשק שלו מהארבה שזרם לארץ והטיל ביצים בתוך האדמה והחריבו את רוב הפרדסים, הכרמים וכו'. התנגד לעזוב את הארץ למצרים בתור נתין רוסי. התעתמן ונשאר בארץ. עבר לכפר-סבא, סידר מהצריף שלו שני חדרים ומרפסת והיות ולא היתה לו פרנסה במקצועו (נגרות). למד להכין פחמים מעצי אקליפטוס. זמן מה מילא את מקומו של השומר אליהו איתון (שנאלץ לעזוב את כפר סבא, היות ואנשי שייך אבו-קישק האשימו אותו ביריות והמתת אחד מאנשיהם שגנב פרה מהעדר של כפר-סבא).
לפני הכיבוש נאסר ע"י התורכים שחפשו "פארארים" (בורחים מהצבא) ושוחרר בכיבוש הארץ.
בשנת 1922 נמתקבל כמורה לנגרות בגמנסיה העברית הרצליה בת"א.
הוסיף חדרים על מגרשו בכפר סבא וסידר יחד עם בניו את המשק.
היה מהראשונים שעזר למשה סמילנסקי לגאול שטחי קרקע בדרום הארץ.
בשנת תשי"ח (1958) עבר עם אשתו לראשון לציון.
בשנה האחרונה עבר עם אשתו לבית אבות בקרית צאנז בנתניה.
צאצאיו: ראובן, נחמן, רדקה אשת אברהם בלוך , אברהם, לוי כהן, חיה אשת צבי שקד.
הוגו ברוק
נולד ביאסי (רומניה) בשנת תר"ן (4.8.1890).
לאביו נוימן ברוק ולאמו סאלי בת אוסיאס מרקוביץ.
קיבל חינוך כללי בגמנסיה ביאסי (רומניה), אקדמיה לאקספורט בוינה (אוסטריה) ובאוניברסיטה לכלכלה בלונדון.
היה שותף בפירמה שאביו יסד "נ. ברוק ובנו" בבוקרסט, חברה בין-לאומית למשלוח סחורות וסוכנויות לחברות אניות וכו'.
כלכלן.
בשנות 1918-23 (אחרי מלחמת העולם הראשונה) הגיש עזרה למשלחת יהודי אמריקה שפנו למשרד