יהודה אלטמן
נולד בסדיגורה (אז - אוסטריה-בוקובינה. כיום, רומניה) בשנת תרנ"ג (13.11.1893).
לאביו אליעזר ולאמו מרים בת שלמה ברענדער (ראה הערך של אליעזר בכרך י"ג, בעמוד 4295).
קבל חינוך מסורתי-חסידי אצל אביו, ראש קהילת סדיגורה. למד בישיבה הגדולה "רבינאט-שולע" בצ'רנוביץ אצל הרבנים אליעזר (ראה כרך י"א, עמוד 3772) ורפאל קיטיגורדסקי (ראה כרך י"ג, עמוד 4239) וגמנסיה באותה ישיבה אצל פרופ' שואל .
נשא לאשה את רוזה בת רודה ונפתלי גולדברג (עסקה בעניני צבור ועזרה לבעלה בכל דרכיו. נפטרה בתל-אביב, ט' אלול תשכ"ד - 17.8.1954).
עבר לעסוק במסחר והצליח.
במלחמת העולם הראשונה עבר לגור בעיר ברין ויסד שם חברה למסחר בטקסטיל.
יסד שם מוסדות צדקה לעזרת הפליטים שברחו מגליציה לברין.
היה בברין יו"ר הקהק''ל.
בשנת 1939 עלה עם משפחתו לארץ.
בנה בית גדול ופתח בית מסחר.
היה פעיל ברוב המגביות בעיר.
השתייך בין הראשונים לחסידי וידידי האדמו"ר מסדיגורה הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן בת"א (ראה כרך י"ג, עמוד 4185).
נפטר בתל-אביב, י"ז תשרי תשכ"ה (23.9.1964) והובא לקבורה בנחלת יצחק.
צאצאיו: ד"ר ראובן אלטמן ז"ל (ראה כרך י"ג, עמוד 4293), מרים פרדר .
נכדה: רות בארי .
נחמיה (צבי) עמינוח (רזבזאי-רזבסקי)
נולד בשנת תרנ"ו (1896) בעיירה ז'יטל (זדזיענצול - בפולניה), דיאטלובו, מחוז סלונים, רוסיה הלבנה.
לאביו נח ראזבסקי ולאמו ברוכה אסתר בת צבי נחמיה פולונסקי (מצאצאי המשגיח ר' אליקים מוולוז'ין המפורסם).
קיבל את ההשכלה התורנית ב"חדרים", אולם כבר בגיל 9 למד אצל אחד מרבני סלונים ובגיל 10 בישיבת נווהרדוק של רבי ייזל המפורסמת, אחר כך אצל מלמד בעיירה, רב מפורסם בשם ר' דוב מז'וז'ייקא , גדול תורה, שעלה בסוף ימיו לארץ ישראל. בגיל 12 נכנס ללמוד בישיבת לידא של הרב ריינס. בגיל 14 עבר באותה ישיבת לידא ללמוד אצל ראש הישיבה המפורסם רבי שלמה פוליאצ'ק (העילוי ממייצ'יט) בגיל 16 עבר ללמוד בישיבת ראדין ואחר כך לישיבת מיר.
בשנת 1915 כשהצבא הרוסי נסוג מוורשה גויסו כל הנערים שלמעלה מגיל 16 לצבא הרוסי כדי שלא יפלו בידי הגרמנים שכבשו אז את פולין וחלק מרוסיה הלבנה. במשך שלוש שנים היה מנותק מבית ההורים, בצבא הרוסי, ואחרי שחרורו ונדודים וגלגולים ברוסיה (מרוסיה הלבנה עד קצוי המזרח ב-1918, המשיך חלקית בלימודים והשתלמות וב הרחוק) והשתלמות חלקית בלימודים, שב לעירו עבודה ציונית וכמורשה של הקרן הקיימת בכל הגליל והסביבה עד שכבשו שוב הרוסים האדומים את העיירה, ותחת פחד האדומים בעיירה ברח באחד הלילות יחד עם שני אחים ושני חברים דרך גבולות גנובים וזירות מלחמות ומאסרים והתחמקויות, עד לקובנה בליטא. ומשם דרך גרמניה-אוסטריה- איטליה-מצרים לארץ ישראל.
בשנת תרפ"ח (1928) נשא לאשה את מרים בת ר' בנימין זאב וטובה בירול מעיר זוויהל . בשנות 1920-21 היו תחילת הפעילות החלוצית והציבורית-חברתית בארץ ישראל. הגיע לראשל"צ. בעזרת הד"ר אליקים ווייצבורד (קרוב משפחה, אף הוא מצאצאי רבי אליקים המשגיח מוולוז'ין) הצליח עמינוח להכניס מספר פועלים עברים לעבודה במושבה ולארגן ועדה לשם זה מורכבת מהח"ה: זרובבל חביב (מי שהיה במשך השנים הבאות ראש העיריה שם), הסופרת נחמה פוחצ'בסקי , גב' כהנסקי ומר עמינוח , לשם הכנסת פועלים עברים למושבה, נוסד סניף של ההסתדרות הכללית מפועלי המושבה ונבחר לועד. היה חבר הועד ומזכיר סניף ההסתדרות