ומנהל ענייני קופת חולים ולשכת עבודה במשך יותר משנה שלא על מנת לקבל פרס. עבד כעגלון וכמומחה בעבודות מטעים.
יסד גם סניף של הפועל-המזרחי במושבה. ארגון ארצי של הפועל המזרחי טרם היה.
השתתף בהגנת המושבה במאורעות 1921.
עם השפעת מחלת הקדחת העתיק את מקומו לתל-אביב ועבד בעבודות בנין, התמחה במקצועות הבנין השונים וניהל קבוצת בנין וקבוצות ליציקת ביטון מזוין מטעם לשכת העבודה של הפועל המזרחי. באותה שנה התארגנו הסניפים הראשונים של הפועל המזרחי בערים אחדות.
בחשון תרפ"ב נבחרה על ידי הסניפים ועדה מרכזית לארגן את הועדה הראשונה. נבחר ליו"ר הועד הארצית.
בתחילת תרפ"ג (1923) עבר עם קבוצת התישבות של "הפועל המזרחי" בראשל''צ להתישבות בכפר אוריה. שם היה מזכיר במשך כמה שנים, קצין ההגנה הרשמי מוכתר המקום, אחראי על הבטחון של המקום, מקשר בין היישוב הזה עם ערביי הסביב ועם כמה מנהלי משקי המנזרים שבסביבה.
בתרפ"ד נבחר לועד הפועל של הפועל המזרחי על ידי הועידה השלישית. התנועה תבעה ממנו לעבור לעבודה בתנועה במרכז שבירושלים. בועידה הרביעית שהתקימה בפתח-תקוה, הוחלט על איחוד עם ההסתדרות הכללית ונתהווה הקרע בהפועל המזרחי, עמד בראש הפלג השמאלי וניהל אותו במשך שלוש שנים עד שהתאחדו מחדש.
בשנים 1928-1925 היה חבר המרכז החקלאי הכללי ואחד משני המזכירים שלו. היה גם חבר, באותן השנים, במועצת ההסתדרות הכללית.
יחד עם הסופר רבי בנימין , הסופר י. שחראי. העסקן ר' שמואל זוכוביצקי (זקיף) ארגן את סיעת "הבונים" לאספת הנבחרים השניה של יהודי א"י. היא קבלה 4 ציירים והוא היה חבר בה.
בשנת תרצ"א (1931) יצא לאור חיבורו "תנועת עבודה דתית" (לתולדות התנועה והאידיאולוגיה).
בשנים 1932-1929 שימש כמזכיר הברית העולמית של צעירי והחלוץ המזרחי ועורך בטאון התנועה בשם "נתיבה".
בשנות 1935-1933 עמד בתל-אביב בראש קבוצת בנין חשובה שביצעה עבודות בנין גדולות.
היה ממיסדי מושב הפועל המזרחי "כפר אברהם" ליד פתח-תקוה, וחבר הועד בו במשך שנים, וגר בה עד היום. בשנות השלושים עם יסוד המועצה הכפרית בפתח תקוה היה חבר בה (ממונה על ידי הממשלה כנציג צבור הפועלים החקלאים במקום).
בשנת 1929 השתתף בהגנה בירושלים בעת מאורעות הדמים.
היה ציר הקונגרסים הציוניים העשרים והעשרים ושתים וציר לועידות העולמיות של המזרחי, מהועידה שבאנטורפן ועד הועידה בציריך בשעת הקונגרס (1937-1926).
מלבד "תנועת עבודה דתית" הנ"ל הוציא לאור יחד עם הח' ברנשטיין ישעיהו את החוברת "ילקוט" (קובץ מאמרים בעניני התנועה ואידיאולוגיה), 25 שנה להפועל המזרחי (אידיש), שדה יעקב (הכפר ומשקו) ; כפר דרום - כפר הגבורה; בשערי עזה (עמידת המיבחן של קב' בארות יצחק) הוצאות פריודיות "האוהלה" (יחד עם רבי בנימיו וישעיה ברנשטיין); ההתישבות העובדת הדתית בשנים שאחרי קום המדינה; ליקט וסידר וערך כמה דו"חים שבין ועידה לועידה ומהועידות עצמן השתתף במאמרים ב"דואר היום" ב"דבר" וב"הבוקר".
ב-1938 נכנס כמזכיר המערכת "הצופה" ומשתתף במאמרי המערכת. במשך כמה שנים ערך בהצופה גם את המדור הכלכלי. חבר מערכת הצופה עד היום.
בסוף שנות העשרים עבד גם בשטח של ספרות יפה.
בשנות תש"ב-תש"ח היה שוב חבר בועד הפועל של הפועל המזרחי וריכז את ענייני האירגון והסניפים ובשנים תש"ח-תשי"ד ערד את הבטאון של התנועה "נתיבה".
כל השנים חבר המרכז של הפועל המזרחי ובשנים האחרונות גם חבר המרכז של המפלגה הדתיתלאומית. בשנות השלושים והארבעים גם חבר הועד הראשי של המזרחי.
חבר כל השנים באגודת העתונאים של תל-אביב, חבר ההתאגדות הארצית של העתונאים וחבר ההתאגדות הבין-לאומית.
הרב ישראל בארי (קולנדנר)
נולד בדרוהיצין (פולין) בשנת תרע"א (1911).
לאביו שמואל זאב קולונדנר (ב"ר ישראל מאנטופול, שהיה מפורסם בצדקתו וחסידותו) ולאמו חיה שרה בת הרב אליקים גצל קפלן .
קיבל חינוך תיכון, ואח"כ בישיבת "בית יוסף" בפינסק, ביאליסטוק, בישיבות קמניץ-ליטובסק בהנהלת הרב הנודע רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל.