היה מורשה של קרן הקימת וקרן היסוד בפביניץ. במרץ 1922 עלה לארץ.
בשנת 1925 נשא לאשה את מאשה בת מנחם אוסטרובסקי. בשנות 1922-26 עבד בחברה פרטית כמנהל חשבונות, ומשנת 1932 ועד 1959 גם כיהן כסגן מנהל "הלואה וחסכון חקלאי" רמת השרון ומנהל החשבונות הראשי שלה. מוסד זה הושיט עזרה רבה לתושבי רמת השרון לפיתוח והרחבת החקלאות ולבסוסם הכלכלי של התושבים. נוסף לתפקידו כמזכיר "רמת השרון שהיה ממיסדיה. קודם את האגודה "עיר שלום" שרכשה את הקרקע עליה הוקמה המושבה "רמת השרון'' ואח"כ כמזכיר המושבה במשך 40 שנה ומעלה. נשא בעולה ובטרחת המתישבים הראשונים ללא לאות. התלבט יום-יום בבעיות ההתישבות ובפיתוח המושבה, בבעיות הבטחת זכויות הבעלות על הקרקע, במציאת מים ובהקמת המוסדות שישוב מודרני נזקק. התגבר על כל המכשולים של ישוב בראשיתו, בלי עזרה כספית ובלי עידוד מהחוץ, משולל האמצעים הכספיים ובאווירה של אדישות והתנכרות.
אדמת "רמת השרון" נרכשה במישרין מידי ערביים, כל עבודות הפיתוח הנרחבות נעשו בלי כל עזרה ממוסדות מושבים, תוך מצוקה כספית תמידית.
חבר בועדות שונות שליד המועצה המקומית ומיסד מוסד תרבות ע"ש צבי בנימיני ז"ל (ספריה ואולם קריאה).
פרסם מאמרים מזמן לזמן על התפתחותה של רמת השרון בעתונות היומית, בירחון "השלטון המקומי'' של מרכז השלטון המקומי.
פרסם 2 סקירות - זכרונות על החיים הצבוריים בספר הזיכרון על העיר פביניץ. וכן בספר "רמתהשרון", בהוצאת המועצה המקומית - על יסוד המושבה והתפתחותה. כל השנים היה פעיל בהגנה.
בנותיו: ימימה אשת ירוחם סלוחובסקי (עו"ד בירושלים), רות אשת אביגדור גלוגובסקי, בלהה אשת גדעון שם-טוב.
יצחק כרמלי (מונצריק)
נולד בברשד (רוסיה), ט''ו חשון תרנ''ד (25.10.1893),. לאביו ר' חיים דוד מונצריק (שו"ב, המתייחס לצאצאיו של ר' דוד לייקס מתלמידי הבעש"ט. כמו כן מתייחסת המשפחה לרבי רפאל הידוע, הרבי החסיד של ברשד . עיר ידועה באוקראינה) ולאמו שרה לבית אקדשמן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת לידא בהנהלת הרב ריינס . למד בקיוב בטכניון (לא סיים את לימודיו בגלל המהפכה ברוסיה).
היה עו"ד ומורה ומחנך ידוע ברוסיה ואח"כ ב"החלוץ" ברומניה.
היה מפעילי החלוץ בחו"ל ולימד לנוער העברי יהדות ועברית.
בשנת 1918 נשא לאשה את חיה בת בנימין בוביס מאומן (רוסיה), (נפטרה ברמת-גן, ט''ז תמוז תשי''ח - 4.7.1958).
בשנת תרפ''ג (1923) עלה לארץ.
המשיך בהוראה ובחינוך הדור בתל-אביב, ביבניאל, בירושלים, ברחובות וברמת-גן.
השתתף ברוב הכינוסים של מחתרת אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) וכן בכינוס אצ"ל לפני הקמת המדינה.
במשך שנים רבות ניהל והרצה בחוגי "עונג שבת" ברחובות ואח''כ ברמת-גן עד פטירתו.
פרסם חוברת "מלכי יהודה" (בבליאוגרפיה על מלכי יהודה) ובן חיבר לוח עברי לתאריכים עברים ולועזים.
כתב מאמרים בעתוני המחתרת "המעש" (של לוחמי חרות ישראל - לח''י) ובעתון "חרות" של תנועת החרות. וכן בעתונים היומיים "המשקיף" ו"הבוקר''.
נפטר ברמת-גן, כ''ב טבת תשכ''ד (7.1.1964) והובא לקבורה בקרית שאול.
בניו: בנימין (נפל בערב יום העצמאות בגוש תל-מונד (כפר טירה. ד' אייר תש"ח, השאיר אחריו אשה ושתי בנות), שאר-ישוב, בן-ציון (מהנדס אלקטרוניקה).
משה ויזגורדסקי
נולד ע''י העיר ווילקומיר (ליטא), כ"ה אייר תרס"ג (1903).
לאביו מאיר ולאמו איטה בת משה סגל. קיבל חינוך מסורתי וכללי. היה פעיל בתנועת "החלוץ" בליטא.
בשנת 1924 עלה לארץ. היה חבר קבוצת חולדה.