מנהל חשבונות במחלקה לחנוך בעירית ירושלים. שירת בהגנה ובצה"ל.
צאצאיו: מילכה פרידה אשת יוסף מאיר, שרה איטה, צבי סנדר, שלמה יחיאל, יוסף מאיר.
מתתיהו ניימן
נולד בעקרון, ג' כסלו תרע"ד (2.11.1913).
לאביו דוד ניימן (ראה כרך ב', עמוד 930) ולאמו ברכה (ראה כרך ט', עמוד 3301) בת יעקב שמחה קוצ'רסקי (ראה כרך ב', עמוד 1050). קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בשחר ימיו נכנס לעבודה בחקלאות ופרדסנות. הצטיין בכל עבודות ענף ההדרים מן הנטיעה, ההרכבה ועד האריזה, ובעבודה זו חי עד יומו האחרון.
היה מסור להגנה. עמד על המשמר בימי המאורעות, היה מאותת בימים ההם מעל גג הבית לכל הסביבה.
היה אחד מראשוני המתגייסים לצבא הבריטי לפי צו המוסדות הלאומיים. התגייס לרכס למדבר, ועם הבריגדה העברית לאיטליה להלחם בנאצים.
בעתון "הארץ" מיום כ"ז ניסן תש"ה (10.4.1945) נתפרסם: הקורפוראל מתתיהו ניימן מן הגדוד השני בחיל נזכר בפקודת יום בעד מעשה גבורה בשעת הפעולות הצבאיות בחזית. באותה פעולה לקח הוא ואנשיו את השבויים הגרמנים הראשונים אחד עשר במספר.
עם כניעת הגרמנים עסק בהדרכה חקלאית לניצולי השואה.
בשובו לארץ נשא לאשה את לאה לבית שמידט. המשיך לעבוד בענף ההדרים עד יומו האחרון.
נפטר בכפר אהרן, ח' תשרי תשכ''ד (26.9.1963).
צבי גולדברג
נולד בצ'רנוב (פולין) בשנת תרמ"ו (1886). לאביו דב גולדברג ולאמו טויבה בת צבי זלטניצקי. קיבל חינוך מסורתי.
עבד במקצוע הזגגות.
עבר לגור בברלין ועבד כפקיד בעדת ישראל. היה עסקן בקהילת הילדסהיימר ופעיל בתנועת "המזרחי".
בשנת 1909 נשא לאשה את אסתר בת יחזקאל ליסמן (נפטרה ברמת-גן, י' טבת תשכ"ב, 17.12.1961).
בשנת 1933 עלה לארץ.
פעיל בהסתדרות המזרחי. פקיד בחברה קדישה בת''א.
צאצאיו שירתו בצה"ל.
צאצאיו: דב (פקיד ממשלתי), יצחק (פועל דפוס), דוד (חבר ב"אגד"), אברהם (סגן מנהל בסחר חוץ ביפו), יוכבד רוטהולץ, שרה אשת תיאודור רימון.
אבא מינס
נולד בביאליסטוק, פלך גרודנא, בשנת תרנ"ג (דצמבר 1893).
לאביו מיכאל (בעל תעשיה זעירה) ולאמו ריבה (רבקה) בת ר' זאב אפשטיין. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
היה פעיל בארגונים הציונים בעירו.
במלחמת העולם הראשונה, בשרתו בצבא הרוסי ניהל תעמולה בין הצעירים היהודים לעליה לא"י.
ביושבו בשבי הגרמני אירגן קבוצת צעירים להכשרה בכפר גרמני במטרה לעליתם לארץ (1917).
בשובו מהצבא עסק במסחר הרהיטים.
בשנת 1919 נשא לאשה את שינה (יפה) בת ר' יצחק צבי וינר. היא ובעלה היו פעילים בתעמולה לקרן היסוד.
בפברואר 1925 עלה לארץ.
עבד בהתחלה במקצועו, פועל מרצפות, בפקידות ובסוף עבר לענף חדש, לענף הארחה ופתח מסעדה במרכז מסחרי ואח"כ ברחוב הרצל עד 1937 עבר לרחוב אלנבי בקרבת בנין "מוגרבי". המסעדה התפתחה לאחת המסעדות המשובחות בת"א והפך גם למקום פגישות של ותיקי הישוב מכל חלקי הארץ.