במשד דורות ליד הפירוש של רש"י. בפירושו הנ"ל לתורה באים קטעים מ"הזוהר" ומ"תיקוני הזוהר".
ספרו "פרי תואר" נעשה בהמשך הזמן ליקר המציאות והוצא לאור מחדש בשנת 1867 (תרכ"ז) באודיסה, לפי הטופס היחידי שנמצא בספריתו המפורסמת של הברון גינצבורג.
לא האריך ימים בירושלים ונפטר בעיר הקודש בט"ו תמוז תק"נ בלי להשאיר זרע, ונקבר בהר הזיתים יחד עב שתי נשיו. הישיבה שיסד, קמה אח"כ למקנה לעדה האשכנזית בירושלים, וקיימת עד היום הזה בשם ישיבת "אור החיים". אחד מתלמידיו היה החכם הרב המפורסם והביבליוגרף הידוע חיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי. ראה כרך ב', עמוד 555).
אהרן ליב פלז
נולד בירושלים בשנת תרל"ז (1877). לאביו אברהם ולאמו שיינדל בת שניאור זלמן זינגר. קיבל חינור מסורתי וגדל בבית דודו הרב ר' יעקב מרדכי זינגר שו"ב ורבה של ראשון לציון (ראה כרך שני, עמוד 597).
בגיל 14 נסע ללמוד לפריס, חזר ונכנס לעבוד ביקב ראשון לציון.
בשנת תרס"ד (1904) נשא לאשה את מושקה בת חיים בן-ציון רמבך ולאמה מרים רחל ממשפחת הרב ר' יעקב משה חרל''פ רבה של ירושלים. בעל שושלת היוחסין עד דוד המלך ע"ה (ראה כרך ג', עמוד 1303). נולדה בירושלים. בת 6 היתה כשהוריה עברו ליפו ובנו את ביתם לפני כ-80 שנה אשר היה בודד ויחיד בגבעות החול אשר עליהן הוקמה אח"כ שכונת "נוה שלום". נפטרה י"ט סיון תשכ"א 3.6.1961).
בשנת תרס"א (1901) החל לעבוד בחברת "כרמל מזרחי" ביפו-ת''א, להפצת היינות והמשקאות מיקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב, שהסניף בת"א היה המרכז הגדול ביותר להפצת תוצרתה בארץ. סייע בהרבה לכיבוש השוק ליבול הכרם העברי בארץ.
היה חבר פעיל באגודה החשאית "אחוה", לשיפור החיים הצבוריים ואחוה בין בני העדות השונות. האגודה עזרה לחברת "יישוב ארץ הקודש" לשם הפצת רעיון העבודה החקלאית בין צעירי ירושלים ולתמיכה בפועלים דתיים שיצאו לעבודה במושבה ולסייע להתחלותם על הקרקע. בזמן קצר רכשו לחברה זו 800 חברים ששלמו מס חבר ושלחו אז 18 פועלים יהודים מירושלים לעבודה בראשון לציון.
היה מפעילי גחש"א ביפו, שימש ראש דגל במשך הרבה שנים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) כשהישוב נותק לפתע מהעולם הגדול וממקורות העזרה השונים (אמריקה טרם הצטרפה לבנות הברית) נוסד ועד לעזרת הישוב באלכסנדריה בראשות ה"ה זאב גלוסקין ודוד יודלביץ (המורה והבלשן) בכספים שנתקבלו מיהדות אמריקה. מר דוד יודלביץ היה מגיע מדי פעם בפעם לחוף יפו באניה ניטרלית ועפ"י סימן מותנה מראש היה ליב פלז עולה לאניה (היה מקובל מאד על הספנים הערבים והראיסים שלהם ביפו, ובעזרתם הוריד לתוף יפו עשרות עולים שהגיעו ללא תעודות), והיה מקבל את הזהב מידי דוד יודלביץ, נכנס לאחד התאים באניה, מתפשט וכורך על גופו בחגורות שלקח אתו את הנפוליונים שקיבל, יורד בחשכה מהאניה ומעבירם בחשאי למר מאיר דיזנגוף, יו"ר ועד הסיוע, אשר קנה בזהב, זה, מזון ורפואות לישוב שהרעב והמחלות החלו לקצץ בו. פעולות נועזות אלו היו כרוכות בסכנת נפשות, שני ספנים ערביים שהחזיקו מספר נפוליונים חדשים, ניתלו בפקודת העריץ ג'מאל פשה ליד ככר השעון ביפו. הנדונים היו תלויים לראוה מהבוקר עד הערב (אח"כ נוסדה "נילי" בזכרון-יעקב, וחבריה המשיכו בהעברת ידיעות וזהב לארץ לעזרת הישוב הרעב).
ממיסדי שכונת "מאה שערים" בתל-אביב.
מיסד בית הכנסת "בית שלמה* ברחוב יונה הנביא בתל-אביב, שנבנה בכספי הנדבן גולדברג, מסינגפור.
נפטר בתל-אביב, אור ליום ראשון של פסח תשי"ז (16.4.1957).
צאצאיו: שרה, יהודה, יעקב, הדסה, פנינה, טובה ואברהם חיים.
דוד מקלב
נולד בריינסק (פולין), ט"ו אדר ב' תר"ס (16.3.1900).
לאביו ר' מרדכי מקלב (ראה כרך ששי, עמוד 2584) ולאמו רחל (רייכל) בת ר' דוד אש (סוחר ידוע בחומרי בנין וברזל מעיר סימיאטיץ. נפטרה בפתח-תקוה, ט"ו אלול תרפ"ג - 27.8.1923).
בן שנתיים היה (תרס"ב-1902) כשהוריו עלו עם המשפחה לארץ.