קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה "נצח ישראל" בפתח-תקוה, בישיבת המשתלמים (שנה אחת) בירושלים וגמר בהצלחה קורס של הנהלת חשבונות.
בשנת תרפ"ד (1924) נשא לאשיו את רבקה בת ר' אורי ליפשיץ. שנתים עבד בתור קופאי בבנק הלואה וחסכון פ"ת. 3 שנים מזכיר בת"ת "נצח-ישראל" בפתח-תקוה. גבאי וקורא ותיק בבית הכנסת "נצח ישראל". מנהל החשבונות של ביהכ"נ.
חבר ועדת הבקורת של עובדי עירית פתח-תקוה. מזכיר ועדת המשפחות השכולות בפתח-תקוה. מנהל החשבונות של קפת גמ"ח "יד לבנים". כל השנים חבר ההגנה.
משנת תרפ"ז (1927) פקיד במחלקת החשבונות בעירית (קודם - ועד המושבה, המועצה) פתחתקוה: סדור מאזנים חדשים ושנתיים, פירוט הוצאות והכנסות רגילים ובלתי רגילים לפי סעיפי התקציב.
צאצאיו: נעמי אשת הרב שמואל סלאנט, רחל אשת דוד הרשלר, מרדכי שלמה, אורי הי"ד (נפל על כיבוש יהוד ע"י פתח-תקוה ביום כ"ה ניסן תש"ח, 4.5.1948).
ד"ר יצחק קיסטר
נולד בעיירה יהודית מוסציסקה במזרח גליציה (פולין), י"ח תשרי תרס"ו (17.10.1905).
לאביו יהודה צבי (היה מנהל בנק בעיירה ושימש פרק זמן כיו"ר ועד הקהלה) ולאמו סיאבה בת יצחק וואהל (חרדים, ומוקירי תורה. היו "מתנגדים" באותה סביבה שכמעט כולה "חסידים").
קיבל חינוך מסורתי. תלמוד למד באופן פרטי. הרבה לעסוק בש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים. את לימודיו במדעי המשפט והחברה, סינן תמיד דרך הגמרא וכך הגיע להתעמקות מיוחדת בסוגיות רבות במשפט העברי, בעיקר בבעיות משפחה ובטיפול בנוער ובילדים לגבי עבריינות נוער ואימוץ. את דרכו במשפט ניסח כעבור שנים רבות באחד מפסקי הדין שלו בבית המשפט המחוזי בת"א בענין אפוטרופסות על ילד לאמר: "אינני יושב כאן רק כשופט צדק, אלא גם כאב דואג".
את חוק לימודיו במשפטים גמר באוניברסיטת לבוב בפולין וקיבל שם את התואר ד"ר למשפטים.
בשנות 1925-35 עבד כעורך דין פרטי בפולניה.
בשנת 1935 עלה לארץ.
התכונן לבחינות עורכי-דין זרים וב-1939 קיבל בירושלים את רשיון העורך דין שלו.
עבד כעורך-דין פרטי בירושלים בשנות 1939-44.
נשא לאשה את שרה סימה בת יעקב מה-יפית. בראשון בינואר 1945 מונה לשופט שלום ושירת בתפקיד זה עד 1948 בתל-אביב.
עם הקמת המדינה נתבקש להקים משרד של רושם הברות ורושם פטנטים, עם נתוקה של ירושלים. בתפקיד זה עסק רק חודש ימים.
ביולי 1948 מונה לשופט שלום ראשי ובדצמבר אותה שנה מינו אותו כשופט בית המשפט המחוזי, והמשיך בתפקיד זה עד 1965.
את עיקר פעילותו בבית המשפט המחוזי ריכז במשפטים הקשורים לבעיות משפחה.
בעיקר גאה הוא בעבודה שהשקיע במשפטי האימוץ. הסדיר את עבודת האימוץ בת"א. לא היתה פרוצדורה או חוק והוא הניח את היסודות לכך. נתן פסק דין, שילדים חייבים לתמוך בהוריהם ואח"כ, בזמן חקיקת חוקי הסעד והמשפחה, הביאו בחשבון פסקי דין אלה כבסיס לחקיקה.
מרצה באוניברסיטה בתל-אביב.
ביום 29.3.1965 העניק לו נשיא המדינה את כתב מינויו כשופט בית המשפט העליון.
ביום 14.4.65 נבחר כחבר וועדת המשנה למניעת הפליה ולהגנת מיעוטים של וועדת או"ם לזכויות אדם בג'נבה.
צאצאיו מאשתו הראשונה גיטל בת עקיבא שווימר: רוחמה אשת שמואל מרצבח, אליעזר, עקיבא.