את הרמה האקדמאית, לאפשר למספר גדול ביותר של תלמידים ללמוד באוניברסיטה ולפתח את קרית האוניברסיטה בבניתה.
אכן, הבטחותיו מתקיימות, בנין אחר בנין מוקם והאוניברסיטה בת"א הולכת וגדלה וכן גדל מספר תלמידיה.
דוד טוביהו (טאובה)
נולד בזולקיב (גליציה) בשנת תרנ"ח (20.11.1898).
לאביו יוסף .
קיבל חינוך מסורתי וכללי בגמנסיה ובאוניברסיטה בוינה.
עלה לארץ בשנת 1920.
עבד בכביש עפולה-נצרת, כפועל בנין בירושלים.
7 שנים היה חבר קבוצת גבע.
נשא לאשה את לאה בת ראובן רוטברט. עבד בנהרים אצל רוטנברג.
ניהל עבודות במחצבות.
למד תורת השימוש בחומרי נפץ לפיצוץ סלעים.
עבד במחנות עבורה של סולל בונה כמנהל עבודה ומארגן.
בשנת 1931 בחברת החשמל בנהרים.
הקים ביצורים ביריחו בימי סכנת הפלישה של צבא רומל.
היה תושב חקלאי בירקונה.
בשנות 1963, 1950-61 ראש עירית באר-שבע.
חבר בועדי ימפא"י ובמועצת הועד הפועל של ההסתדרות.
חבר מועצת המנהלים וסגן יו"ר של חברת החשמל.
בשנת 1958 היה בשליחות ההסתדרות לארצותהברית.
בשנת 1964 היה מנהל מקרקעי ישראל בת"א והמחוז.
מיוזמי הקמת מכון להשכלה גבוהה בבאר-שבע.
צאצאיו: רינה אשת שמעון דותן, דן.
מרדכי איש-שלום (פרידמן)
נולד בוורנה בשנת תרס"ב (1902).
לאביו בן-ציון.
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
היה פעיל בתנועה הציונית בחו"ל.
בשנת 1923 עלה לארץ.
היה חבר קיבוץ תל-יוסף ועבד אז בייבוש ביצות העמק. הפלוגה נטתה אוהליה על אדמת ישימון, שעליה הוקמו בתקופה מאוחרת יותר שכונת רחביה בירושלים. עבדו בחציבת סלעים וסיתות אבנים. הפלוגה הרחיבה את היקף עבודותיה והקימה בנינים.
סללה כבישים והתקינה רשת ביוב ראשונה בירושלים.
מאז קשור הוא בתולדות האבן העברית כפועל בנין בירושלים.
היה חבר בגדוד העבודה.
לאחר חמש שנות הנהלת "מפעלי אבן", הוא חוזר בשנת 1935 כחבר מועצת פועלי ירושלים, בתפקיד של מרכז האיגוד המקצועי עד 1950.
נשא לאשה את שושנה בת אייזיק ברנוב.
בשנת 1950 נבחר מטעם מפא"י לחבר מועצת עירית ירושלים.
בשנת 1955 נתמנה לסגן ראש עירית ירושלים.
בדצמבר 1959 נבחר לראש עירית ירושלים.
נשיא בנק ירושלים בע"מ.
צאצאיו: חדוה אשת ישעיהו רוזנברג, דוד, איה מאיר בן-בסט .
יהודה בכר
נולד פלזנה (בולגריה) בשנת תרנ''ד (1894).
לאביו שלום בכו ולאמו גרסיה .
בן שנתים הועלה לארץ (1896).
קיבל חינוך עברי, גמר את חוק לימודיו בסמינר העברי למורים בירושלים.
עסק בהוראה בצפת, בטבריה וכו'.
נשא לאשה את מתילדה בת יצחק לוי .
ממיסדי המושבה "אבן-יהודה" בשנת 1932 בשרון ע"י הסתדרות בני-בנימין. המושב - הוא ישוב כפרי ונמצא בצד הכביש פתח-תקוה-חדרה (משמאל), 22 ק"מ מפתח-תקוה ו-18 מחדרה. המושבה נקראת על שמו של אליעזר בן-יהודה (ראה כרך ד', עמוד 1612).
היה ראש הועד והמועצה הראשונה ומנהל מוסדות במושבה במשך שנים רבות (אגודת "אגרא" אבןיהודה, אגודת "החקלאי" וקופת מלוה אבן-יהודה).
יסד את חברת "טנא" - לשיווק תוצרת חקלאות והיה מנהלו הכללי. הפך את החברה לחברה רצינית שממלאה תפקיד כלכלי חשוב בארץ. בעיקר לשרת חברים איכרים בכפר וצרכנים אחים בעיר ולהדק את הקשר של האכר אל אדמתו, אל חבריו, אל אגודתו ואף לגבור החקלאים בכלל.
נטבע בים חדרה, ה' ניסן תשכ"ג (30.3.63) והובא לקבורה במושבתו "אבן-יהודה".
צאצאיו: בכורה, ליאון ז"ל, חורסי, אלברט, שרה .
הנס מולר
נולד בוינה (אוסטריה) בשנת תרנ"ו (12.7.1896).
לאביו (היה דור רביעי לתעשיין היהודי שמעון קצאו , אביו-זקנו מצד סבתו, אשר הניח את היסוד לתעשיה).
חינוך: בי"ס גבוה.