"תלי תלים" דרשות על תהלים ; "יצחק לשיח" דרשות על התורה ; "ידו בכל" - על השלחן-ערוך ועוד.
הרב שלמה יוסף זווין
נולד בעיר קאזימירוב, פלד מינסק (רוסיה) בשנת תרמ"ה (1885).
לאביו הרב אהרן מרדכי (רב שם) מתיחס על מהר"ל מפרג זצ"ל.
קיבל חינוך מסורתי בישיבות: מיר, בוברויסק ועוד. נסמך מהגאונים הרי"מ אפשטיין מנובהרדוק, הר"י ראזין מדבינסק - רוגצ'וב, בקבוץ הרב שמריה נח שניארסון בבוברויסק ועוד.
נשא לאשה את חיה לאה ז"ל בת הרב יוסף יעקב לוין , ובזיווג שני נשא לאשה את יטל בת ר' יצחק .
בשנות תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) רב בקאזימירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
בשנת תרע"ח (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.
בשנת תרע"ט (1919) היה חבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה.
בשנת תר"פ (1920) חבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.
מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון בימי הקומוניסטים.
בשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני "יגדל תורה".
בקיוב ערך קובץ מדיני "אחדות".
בשנת תרצ"ד ((1934) עלה לארץ.
מתרצ"ז (1937) מורה לתלמוד בבית המדרש של "המזרחי" בירושלים.
פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.
פרסם ספרים: "מועדים בהלכה" ; "לאור ההלכה''; "הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן" ; "סופרים וספרים" (3 חלקים).
יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". בהוצאת "יד הרב הרצוג" הופיע במרס 1965 כרך י"א. הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946 יחד עם הרב מאיר בר-אילן-ברלין ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1375).
נשיא האקדמיה העולמית "אמת".
חבר מועצת הרבנות הראשית.
בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.
גדול בתורה, בחכמה ובעסקנות. מגדולי הרבנים ומהחוגים החב"דים המפורסמים בדורנו.
צאצאיו מאשתו הראשונה: שושנה, אהרן,
פרופ' עמוס דה-שליט
נולד בירושלים, כ"א תשרי תרפ"ז (29.9.1926).
לאביו משה (מדרום רוסיה. עלה לארץ בשנת 1922).
בגיל שבע עקרה המשפחה מירושלים לתלאביב.
בסוף 1940 מצויד בתעודת-גמר של בי"ס עממי בעלת ציונים משכנעים, לגמנסיה העברית "הרצליה". כעבור כשנה עבר לגמנסיה "בלפור" ובה סיים את חוק לימודיו התיכוניים.
נשלח ל"שנת השירות" במשטרת הישובים העברים. משך שנה שימש כנוטר בהרי ירושלים, בישובים נוה-יעקב ועטרות, ששכנו אז מצפון לירושלים ליד רמאללה.
במסגרת שירותו כנוטר נרשם לפקולטה לפיסיקה באוניברסיטה שעל הר-הצופים בירושלים, שנוהלה ע"י פרופ' יואל רקח (ראה כרך ז', עמוד 2895), אשר גילוייו בשדה המחקר הגרעיני פורסמו עוד לפני מלחמת העולם השניה והקנו לו שם גדול.
בסוף 1944 החל "הנוטר" לבקר בשיעוריו של רקח, התוודע לראשונה לצעיר אחר שהגיע אותה תקופה מהפלמ"ח - יגאל תלמי (ראה כרך עשירי, עמוד 3467).
שנת השירות נסתיימה, פשט את מדי הנוטרים, השתקע בירושלים, והחל להשקיע את כל מרצי בלימודים. עשה חיל בשלוש השנים הראשונות. מוריו גמרו עליו את ההלל, והחל להסתמן בבירור עתיד מזהיר לסטודנט הצעיר.
באוקטובר 1947 עמד להתחיל את שנת הלימודים הרביעית והאחרונה שלו, כשהוא מתכנן לעצמו השתלמויות נוספות מעבר לים, אד החלטת עצרת האומות המאוחדות מ-29 בנובמבר קילקלה לו את תוכניותיו. המאורעות בירושלים החלו כבר למחרת היום, והסטודנטים הירושלמים, שהיו מאורגנים במסגרת חי"ש, הפסיקו לימודיהם, נחלצו להגנת העיר.
בצה"ל הוענקה לו דרגת סגן (1948).
בסוף 1948 בעוד הקרבות משתוללים בכמה מחלקי הארץ, הוחזר יחד עם סטודנטים רבים אחרים בוגרי השנה השלישית, לספסל הלימודים. עמד בבחינות הגמר של האוניברסיטה, קיבל את התואר ה .M.S.C.
אותה תקופה הוקמה הועדה לאנרגיה אטומית שליד משרד ראש הממשלה בראשותו של הפרופ' פליקס אליעזר ברגמן (ראה כרך ז', עמוד 2933) והוחלט לשלוח מספר צעירים מוכשרים, בוגרי הפקולטה לפיסיקה בירושלים, לשם השתלמות נוספת בשוויץ, אחד משבעת הצעירים הראשונים היה גם הוא. שני היה חברו ללימודים ולמטרה - יגאל תלמי. שנתים (1950-51) עשה במוסדות המחקר השוויצרים, ובשובו לארץ בסוף שנת 1951, כבר נשא תואר דוקטור E.T.H.בתחום המחקר הגרעיני, שהוענק לו על גילוייו במוסדות השוייצרים.
בראשית 1952 נסע לארצות הברית, לאחר שהוזמן להשתלמויות נוספות במוסדות המחקר של אוניברסיטת "פרינסטון" ומ. י. ט. במכון טכנולוגי של מסצ'וסט.
לפני חוזרו לארץ בסוף 1953 ערך ביקור לימודים