היו לו קשרים הדוקים עם נשיא המדינה יצחק בן-צבי כארכיאולוג-חובב, שהתענין בפעולותיו ובמקרים רבים היה לו הנשיא לעזר. תודות להתערבותו של הנשיא נמנע חילול קברו של חוני המעגל שבפארעם. בזה שמנע את חברת "מטעי האומה" לעבד את חלקת הקבר.
גם התושבים הערבים מאמינים במקומות המקודשים ליהודים, ובעתות צרה ומצוקה הם יוצאים למקומות הללו לבקש רחמים על עצמם. אמונם גבר שבעתים, לאחר שנסיונו של כומר, בשם חנה , להקים כנסיה בכפר עילבון, לפני כ-50 שנה, עלה בתוהו. הוא הקים את הפנסיה 4 פעמים ותמיד נפלה תחתיה..., עד שגילה כי - בדיוק ממול נמצאו שרידי בית כנסת עתיק המיוחס לרבי ישמעאל כהן גדול...
התעסק בריפוי מחלות מפרי העצים הגדלים במקומות הקדושים והעבירם לכל חלקי הארץ, כסגולה בדוקה לרפואה. חולים מחו"ל היו פונים אליו להעביר אליהם מפרי זה. מרבים שאכלו מפרי זה קבל מכתבי תודה והוקרה שנרפאו ממחלתם וביניהם גם חולי סרטן... כך היה מספר בריל במלוא הרצינות.
ארגן מגבית לתקוני 150 שרידי הקודש שגילה ברחבי הגליל. קבע עליהם ציונים מתאימים וסלל אליהם דרכי גישה נאותים. היה מארגן עליות לרגל במועדים ובתאריכים שונים, "כל קבר וזמנו שלו".
היה תלמיד חכם וחריף, היסטוריון וארכיאולוג שרבים שתו בצמא ממעינותיו הצלולים.
היה הציר בכל חגיגה לאומית ועממית, והיה מביא בלי זמר למען ישמחו היהודים. היה הבוחר בשירה ובזמרה ובל"ג בעומר היה רוקד ליד קברו של ר' שמעון בר-יותאי.
ביום כ"ג אב תשי"ז (20.8.57) בשעה שסייר בעתיקות קרזין צפונית ל"כפר נחום", שם חבוי בית-כנסת מתקופת בית שני. התאכזר לו הגורל והיתה זו דרכו האחרונה, למעלה מ-5 ק"מ עבר ברגל בין סלעים וצמחית-בר סבוכה. בשעות הערב עמד לחזור, כשהתרומם בין הקוצים לצד הדרך נחש ארסי והכישו מעל לעקב רגלו השמאלית. מתפתל מכאבים פתח בריצה מבוהלת בשדה ולאחר שעבר קילומטר אחד אפסו כוחותיו. גוויתו נתגלתה בשעות הבוקר. ידו אחזה בכנפי ציציותיו...
צאצאיו: טובה פרלמן, פנחס, איטה אשת רפאל זילברמן .
אהרן קרון
נולד בקובנה (ליטה,) בשנת תרט"א (8.1.1881).
לאביו דב (סוחר) קיבל חינוד מסורתי בחדר, בישיבת טלז, בקיבוץ הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל בווילנה. כשנוסדו הקורסים הפדגוגיים על ידי אהרן כהנשטם "העריך תלמידו זה, עשאו, לאחר סיימו את הקורס, מורה ומזכיר הקורסים. גדולה היתה האהבה בין התלמיד ורבו.
בשנות 1906-7 הידה תעמלן מטעם מרכז ציוני רוסיה.
משנת 1909 מורה.
בעצתו של כהנשטם נשלח בשנת 1911 לא"י.
בשנות 1912-19 היה מנהל בית הספר במושבה יבנאל והיה מפקח בתי הספר ומדריד למורים במושבות הגליל התחתון.
ביזמתו ובתבונתו הועברו בתי-הספר של פיק"א בגליל לרשת החנוך של ההנהלה הציונית בימים ההם.
בשנת 1926 עבר לנהל את בית הספר בראשון לציון. רבות עשה לטיפוח ערכי היהדות והציונות בין תלמידיו. המוסד גדל והתפתח והיה בית הספר הגדול במושבות.
לא הספיק להוציא לפועל את חיבורו, ספר על תולדות החינוך בארץ ובגולה.
נפטר בראשון לציון
זאב (וילי) שפרונג
נולד בשניאבה (פולין-גליציה), ה' ניסן תרס"ה (10.4.1905).
לאביו יצחק איזיק שפרונג (סוחר) ולאמו חנה בת יוסף רוזנפלד. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, וכן בבי"ס תיכון.
עסק במסחר.
היה פעיל בעניני צבור בעירו. יסד תלמוד תורה, ניהל מטבח כשר לפליטים וכן היה אחראי לבית המטבחים בהשגחת רבנים - לכשרות. וכן הקים מקוה ועוד מוסדות צבוריים דתיים.
היה חבר נשיאות ועד הקהילות בברסלב ותמיד היה דורש טוב לעמו ומגיש עזרה לכל נצרך. בעיקר הגיש עזרה בשנת 1945 לפליטים שזרמו ועשה רבות עבורם.
היה פעיל באיסוף תרומות לקרן היסוד ולקרן קיימת לישראל.