נות נמצאים ב"בית הלבנון", בידי מר זלמן פבזנר בתל-אביב).
10. בסמוך למלחמת העולם הראשונה (1914) נסע עם אשתו השניה (ילידת הארץ, חשוכת בנים) לביקור בארצות-הברית לקרובו אלכסנדר הרכבי (בעל המילונים - אנגלית-עברית-יידיש, תירגום אנגלי לתנ"ך, מחבר למעלה מ-80 חיבורים לאלף בינה את היהודים המהגרים). ושם נפטר ואבד זכרו.
הערות:
1. בספרו "לחקר משפחות", מהדורה שניה, תשי"ג, עמוד 31, וכן במאמרו ב"ההד", תשרי תשי"ג, ועוד.
2. אפילו משה סמילנסקי לא ידע, או שכח עליו והודיעני, שעל יסוד החומר שפרסמתי, יכתוב עליו. לא הספיק לעשות זאת, כי נפטר בינתים.
3. ראה ערכו וערכי יתר בני משפחה זו באנציקלופדיה שלנו, וראה "לחקר משפחות" על משפחת הרכבי.
4. "ארכיון פינס" ה/109 ב"ארכיון הציוני המרכזי" בירושלים מכתבו של יעבץ לפינס מל"ו בעומר תרמ"ג (1883).
5. לפי מכתבו, שפורסם ב"תולדות חיבת ציון" (כרך ג', עמוד 610), הוא כותב בשנת 1882 "שנתיים סבלנו'', וכן בספר "ראשון לציון" על אלכסנדר הרכבי עמודים: 70, 71, 83, 96, 161, 535) - עלה בתרמ"ב (1882). ישראל קלאוזנר ב"התעורר עם" על הרכבי (עמודים: 373, 374, 427, 548), המאחר את עלייתו הראשונה ל-1884, טעה, כשם שטעה דרויאנוב בהעירו: "זמן מועט אחרי כתבו את מכתבו (24.8.1884) עזב את הארץ"...
6. מכתבו של פינס לביל"ואים מר"ח מרחשון תרמ"ד, ה"ארכיון הציוני המרכזי", אוסף אמנון קורביץ (ראה כרך ג', עמוד 1138).
7. ישראל קלאוזנר , שם, שם.
8. ראה הערה 5 לעיל וישראל קלאוזנר שם, שם.
9. ספר "ראשון לציון", שם.
10. "אגרות ארץ-ישראל" על הרכבי, עמודים: 470, 471, 562. גם יערי טעה בהעירו "שעבר אח"כ (אחרי 1885) לאמריקה...".
מענין, גם דוד יודלביץ בספרו "ראשון לציץ" כותב על הרכבי שכאילו הוא בסוף שנות ה-80, מכר את הכרם שנטע בראשון-לציון, עזב את הארץ ונעלם מן האופק. פרטים אחרים עליו אינו זוכר. תמונתו של הרכבי חסרה בספר.
11. בעתון "הצבי", תרמ"ה, גליון 16-15, נתפרסמה מודעה מאת אלכסנדר הרכבי מיפו, שהוא מיופהכח ליסד בא"י "בית-קומיסיון" לייבוא מרוסיה (עצים, קמח, דגים מלוחים), סניף ביפו וסניף בירושלים (אצל יצחק כלב הספרדי, חתנו של ר' יחיאל מיכל פינס . נשוי לבתו הבכורה שרה רחל פינס ) לכך העירני ד"ר י. קלאוזנר . עם יעקב הרצנשטיין (ראה כרך ב', עמוד 849) הוא עוסק כבר במרס אפריל 1885, כפי עדותו של צבי הורביץ ב"אוסף" הנ"ל.
12. לפי עדותו של אמנון הורביץ בפניו.
13. בנו של המדפיס ברוך רוהלד , מבעלי "דפוס רוהלד" בירושלים העיד על כך בשנת תשט"ו. זלמן פבזנר, במכתבו אלי מט"ו בתמוז תשכ"ג כותב. שבדק את גליונות העתון, לא מצא בו את שמו במפורש של הרכבי .
14. אמנון הורביץ באוסף הנ"ל זוהה את הרכבי עם אלכסנדר הרכבי הבלשן היידישאי בארצותהברית, קרובו ובנה "ביוגרפיה מוכבת"... ברם, אפילו בתולדותיו המפורסמות של א. ה. האמריקאי טעה ובדה.
מר אמנון הורביץ (ראה כרך ג', עמוד 1138) בנו של הביל"ואי צבי הורביץ במכתבו אלי (דוד תדהר) מיום 4.3.1964: אמנם אולי יש דברים בהם צודק ד"ר צבי הרכבי , אבל לא בכל, בפרט בענינים שמכתבים מהם נמצאים ב"ארכיון הציוני".
טוב שד"ר צבי הרכבי בירר את מעשיהם של שני הקרובים ששמם - אלכסנדר הרכבי: בין הביל"ויי בארץ ובין הבלשן היידישאי בארצותהברית. נקוה שהדברים יביאו תועלת לחוקרי ההיסטוריה הישובית שלנו, וימשיכו לברר ולהשיג חומר נוסף.
פרופ' חנוך אלבק
נולד בלוביץ (פולין) בשנת תר"ן (1890). לאביו שלום ולאמו רחל בת אלכסנדר ברוט. קבל חנוך מסורתי. למד באוניברסיטת וינה (אוסטריה) וזכה בדוקטוראט.
קיבל תואר רב מוסמך (1907), חוקר ספרות התלמודית. באוניברסיטה בוינה בשנת 1921 קיבל התואר PH.D.
נשא לאשה את הנדל בת דוב ויס .
הירצה בבית המדרש לחכמת ישראל בברלין (1926-36).