דב פרידלנדר
נולד בצ'נסטוכוב (פולין), בשנת תרמ''א (15.3.1881). לאביו אברהם (בעל בית חרושת למטריות) נכד בעל "מגן אבריהם''.
קיבל חינוך מסורתי בחדר. למד אמנות צריפת הכסף והזהב בלודז, וורשה, אודסה, טיפליס וברלין ערך בהצלחה תערוכות מיצירותיו באירופה ובארצות הברית.
היה חבר הועד הציוני בדיסלדורף (גרמניה).
יצר כלי קודש אמנותיים לבית הכנסת בדיסלדורף. אסן, לונדון ובכמה ערים בארצות הברית.
בשנת 1932 עלה לארץ.
הקים בית חרושת למתכת וצפוי כסף בתל-אביב.
כתב מאמרים ודוגמות בעתונות המקצועית הגרמנית.
זאב (וילי) כ"ץ
נולד בראדום (פולניה) בשנת תר"ס (1900). לאביו משה יוסף כ"ץ ולאמו אדלה בת דוד פריד לינג, מזמוש.
קיבל חיבור מסורתי בחדר ובישיבה.
היה חבר ב"צעירי ציון".
בשנת 1918 עלה לארץ עם קבוצת 105. עבד כפועל בגליל, כפקיד ברכבת חיפה קנטרה.
ביום 3.4.1920 היה בירושלים בשעה שהערבים התפרצו לרגל תהלוכת "נבי מוסא" על היהודים בעיר העתיקה במעשי רצח ושוד, והשוטרים הערבים הצטרפו ברובם לפורעים. השתתף בשתי הפלוגות של חברי "ההגנה" שבראשם עמד זאב ז'בוטינסקי (ראה כרך ח', עמודים 3017-3025) במטרה להכנס לעיר העתיקה להגנת תושביה היהודים. אשר שער יפו ושער דמשק היו סגורים, ועליהם ניצבים חיילים בריטיים ומכוונים את נשקם נגד המגינים, ומאחורי גבם ניתן חופש ההשתוללות לפורעים. רק ביום השלישי לפרעות החלו השלטונות בפעולה ועצרו כמה מראשי הפורעים ובערב אסרו 19 איש מחברי ה"הגגה", שהיו מרוכזים בבית ה"רווקיה" ובראשם את ז'בוטינסקי שהתייצב בעצמו כראש ההגנה והאחראי לנאסרים. כץ, ברח אז למצרים, אחרי שהכיר את מפקחי הרכבת והבקרת בקנטרה והתישב בקהיר.
בקהיר היה פעיל במועדון העברי, עבד בסניף "תנובה" שנפתח בקהיר, אח"כ במשרד הנסיעות של פלשתין-טורס ועוד.
נשא לאשה את מניה בת משה רחמן (ממיסדות סניף מכביות ביפו-ת''א. ראה ערך אביה בכרך א', עמוד 159).
את ילדיו שלח ל"עין עדשים" (ממערב לבלפוריה).
בשנת 1952 חזר עם אשתו לארץ.
היה מבקר בקביעות בארץ. עזר לרבים מהבלתי ליגליים שהגיעו למצרים, להגיע לא"י ועמד בקשרים עם ההגנה.
נפטר בתל-אביב, י''ז אב תשכ"ב (17.8.1962).
צאצאיו: אורי (פקיד בבנק הולנד בת"א), בטי
הרב דוד צבאח
נולד ברבאט (מרוקו), י"ח באב תרכ"ט (25.7.1869).
לאביו הדיין הרב מסעוד צבאח (חוטר ממשפחת רבנים מסועפת. אבותיו התישבו במרוקו עם גרוש ספרד, ואחד מאבות אבותיו, הרה"ג יצחק צבאח עלה ירושלימה בשנת תקע"ט (1819), עמד בראש ישיבה גדולה, העמיד תלמידים רבים ונמנה בין דייני ירושלים במשך כחמשים שנה).
למד תורה מפי אביו שהיה מגדולי הרבנים בעירו, ומפי גדולי הרבנים שם וביניהם הרב המפורסם יוסף ברדוגו. בצעירותו היה מחובשי בית המדרש, עשה לילות כימים בלימוד התורה, ושמו יצא לתהלה במרוקו כאחד מגדולי הרבנים.
בכ"א בשבט תרפ"ט (1.2.1929) מונה לדיין בעיר גדידה ושירת את קהלתו באמונה כעשר שנים רצו