להרחבת הסיוע לארצות מתפתחות זיכתה אותו באותות גבוהים מטעם ממשלות חוף השנהב וגאבון.
בראשית 1965 נתמנה לראש משלחת ישראל בגרמניה המערבית, במקומו של הד"ר פליכס שנער (ראה כרך י"א, עמוד 3731).
צאצאיו: אמנון, מרים.
אלוף משנה משה קשתי (רגנבויגן)
נולד בעיירה סקאלה (פולין) ט' שבט תרע"ז (1.2.1917).
לאביו יהודה רגנבויגן .
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בבית ספר פולני בשעות הבוקר ובבית ספר עברי "תרבות" בשעות אחה"צ.
עלה לארץ בשנת 1935.
עבד כפועל בנין.
בשנת 1936 עבר ליקנעם ועבד כפועל חקלאי במשקים שונים. כעבור שנה נבחר למזכיר ועד העובדים במקום.
הצטרף להגנה ונקלע לקלחת מאורעות תרצ"ו (1936).
היה פעיל בהגנה ביקנעם והסביבה.
בפרוץ מלחמת העולם השניה הצטרף למשטרת הישובים העברים ולאחר מכן נשלח ע"י המרכז מחקלאי לכהן כמזכיר ב"גן-יבנה".
כעבור שנה הועבר לתל-אביב, כרכז לשכת המס למושבות ולמשקים.
במלחמת העצמאות שירת בחי"ם ("חיל משמר") באיזור תל-אביב.
נתמנה שליש בחע"צ ("חטיבת עבודה צבאית") שאיגדה את פועלי התעשיה, אשר רותקו למקומות עבודה בעת המלחמה.
אח"כ שירת באגף כח אדם ("אכ"א") בפיקודו של אלוף צדוק ז"ל, ומשם - הועבר למינהל התשלומים ("מת"ש") של צה"ל. בתפקיד זה, כראש מת"ש, אירגן את עבודת המינהל ויצר דפוסים המקובלים עד היום.
בשנת 1953 הוזמן ע"י הרמט"כל מרדכי מקלף (ראה כרך ששי, עמוד 2597) לשרת כיועץ כספי. בתפקיד זה שירת גם בימיו של הרמט"כל משה דיין (ראה כרך ד', עמוד 1792).
רעיתו: אסתר בשנת 1956 אוחד תפקידו עם תפקיד ראש אגף התקציבים במשרד הבטחון.
בשנת 1958 נתמנה כסגן המנכ"ל של משרד הבטחון לעניני כספים ומשק. בתפקידו זה חלש על תקציב של מאות מליוני לירות לשנה.
בימי כהונתו התפתח משרד הבטחון ובנה מפעלי תעשיה רבים, מורכבים ומעוררי בעיות. יצר סביבו אווירה של אהדה ואימון גם בין משרד האוצר לבין משרד הבטחון בנושאי התקציב שעוררו לא פעם ויכוחים.
בראשית מרס 1965 נתמנה להמנהל הכללי של משרד הבטחון (מנכ"ל).
צאצאיו: יהודה, שרה .
ר' מרדכי אשר גלובמן
נולד בעיירה שפיקוב, מחוז ברצלב פודוליה (אוקראינה) בשנת תרל"ב (1872).
לאבו ר' יצחק חיות-גלובמן (נצר למשפחת עקיבא חיות , רב בדובובה, גאון בתורה ומדעי היהדות. חיבר ספרים רבים. הסופר מיכא יוסף ברדיצ'בסקי מקדיש לו פרק בספרו "דמויות שלפני זמנן") ולאמו חיה .
נתגלה כעילוי משחר ילדותו.
בגיל 12 הוזמן ע"י הרבי משפיקוב ר' מוטלה בן ר' איציקל מסקווירה, שושלת האדמו"רים טברסקי) להצטרף לתלמידי הישיבה שנוסדה על-ידו.
בגיל 14 נתמנה על-ידי הרבי, כספרן לספריה הגדולה שהכילה אלפי ספרים ובהם ספרי הרמב"ם, כל ספרות הרבנים הגאונים וחכמי ישראל לדורותיהם, חכמי ספרד ומשורריה.
היה שוקד ימים ולילות בלימוד עיון וקריאה. בגיל צעיר נטה כבר לספרות ההשכלה והרחיב ידיעותיו בכל סוגי הספרות, השירה והשכלה כללית.
התנועה הציונית קסמה לו וייסד את אגודת "חובבי ציון" בעיירה.
לאחר מכן נתמנה כמורשה המחוז מטעם האגודה.
היה מרבה בנסיעות בערים ובעיירות שבסביבה ומרצה בעניני ישוב הארץ, הספרות העברית ונושאים תלמודיים ותנ"כיים. מבקר תכופות אצל מנהיגי התנועה באודיסה, משורריה וסופריה, ושלח מפרי עטו לעתונות העברית של אותו זמן.
נשא לאשה את עדה (אודיל) בת אברהם קליכמן. כאיש האשכולות יעדן ובקי בכל מכמני האוצרות של התרבות העברית לכל תקופותיה, ועיקר שפתי