היה "העבראיסט" קנאי, עברי קיצוני וניהל תעמולה מסועפת בכתב ובעל-פה למען השפה העברית ותנועת "תרבות" ומוסדותיה. אהבתו וקנאתו לעברית לא ידעו פשרות, אולם עם זאת ידע כשליח ציבור של יהודי פולין להגן כלפיחוץ על זכיותיה של שפת יידיש, כשפת המוני העם בגולה.
היה פעיל בשדה הספרות הציונית בארבע שפות; עברית, יידיש, גרמנית ופולנית. כניסתו לספרות העברית החלה עם הצטרפותו ב-1897 ל"השלוח" של אחד-העם , בו פירסם חיבורים רבים בשטחים שונים וגם מחקר על "שיטת הפילוסופיה הסינתטית" של הפילוסוף האנגלי, הרברט ספנסר . אשר יצא לאחרמכן בספר מיוחד. בגרמנית פירסם עבודות מדעיות אחדות, כגון: "יסודות המוסר בהתפתחותם במערכות שיטתו הפילוסופית של עמנואל קאנט " ; "לביסוסה ההיסטורי-פילוסופי של הציונות" ועוד.
כתב ספרון בעברית על ד"ר תיאודור הרצל (אודיסה, תרע"ח). בהקדמתו אומר המחבר: "תהא-נא מחברתי זו מצבת-זכרון מצערת לגיבורנו הלאומי, להאדם הדומה למלך, לגבר עילאה מכף רגל ועד קדקדו. חזיון נהדר היה האיש הזה לרבבות אנשים. משורר נעים, מלא רוך, משובב-נפש היה פתע ליוצר כביר של אידיאות סוציאליות ולמנהיג גדול בעיני כל. רוצה אני לספר במחברת: על טיב לבו וחכמתו, על דבר עומק נפשו ומפעלו הגדול".
חלק ממאמריו הרבים בעברית לוקטו בקובץ מיוחד "כתבים" (הוצאת "אחיאסף", וורשה, תרפ"ב) ובהם הוא מברר את מהות היהדות ואת יסודות הציונות.
כאשר הנאצים השתלטו על גרמניה ופתחו בטיהור נגד היהודים, התאוששו וצהלו האנטישמיים למיניהם בפולין. בין וורשה וברלין נתהדקו קשרי ידידות והבנה. מכיוון שחש וניבא, כי למרות "הידידות" עם פולין יעלו הנאצים על אדמתה ויטביעו את יהודיה בנחלי-דמים, יצא בנאום חריף ב"סיים", רעם והזהיר מפני הסכנה ההולכת ובאה. דבריו כדרבנות הסעירו את חברי הפרלמנט בשל תקיפותם ועוז-רוחם, אולם נפלו על אזנים אטומות. זה היה נאומו ההיסטורי האחרון, ולא ארכו הימים ונאסף אל עמיו בקרקאו בשנת תרצ"ו (1936).
צאצאיו: נתנאל ז"ל, נלה אשת ג. הולנדר (באורגואי). (מ.ה.)
פרופ' אנדור פודור
נולד בבודפסט (הונגריה) בשנת תרמ"ד (3.3.1884).
לאביו יוסף פודור (סוחר) ולאמו לינה בת מרקוס שפיצר. קיבל חינוך בבי"ס, פוליטכניון בציריך .P.H.D.
מוסמך להנדסה, ד''ר לפילוסופיה משנת 1909. פרופ' משנת 1922.
בשנות 1907-19 היה אסיסטנט באוניברסיטאות : ציריך, שטוקהולם ובשנת 1911 באוניברסיטה האלה: עוזר מרצה ב-1919 ופרופ' ב-1922.
בשנת תר"ע (1910) נשא לאשה את מריה בת פרדיננד פוטוק. בשנת 1923 עלה לארץ.
משנת 1923-54 פרופ', מנהל המכון הביוכימי והיה הפרופ' הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' מן המנין, ד''ר פיל' בכבוד כיום בפנסיה.
בשנות 1951-53 היה נשיא גדול של הבנאים החפשים בישראל.
היה עורך ידיעות חקירת א"י. פרסם מחקרים רבים וספרים בביוכימיה ובכימיה קולואידית בגרמניה, אנגליה, ספרד וישראל.
בשנת 1955 קיבל מעירית תל-אביב "פרסכבוד על שם ד"ר ח. וייצמן".
בנו: ד''ר פאול יוסף פודור ז"ל (היה פרופ' חבר של "קורנל אוניברסיטה" בניו-יורק).
משה בסוק
נולד בקובנה (ליטא), ט"ו אב תרס"ז (אוגוסט 1907).
לאביו זלמן יהודה בסוק ממשפחת "בעל הלבוש" מצד אמו) (ת"ח מובהק, מתלמידי ישיבת וולוז'ין בימי הנציב ר' חיים מבריסק, ממיסדי האגודה החיבת-ציונית "נצח ישראל", שעל חבריה נימנו בשעתה גם ח. נ. ביאליק , הר' ניסנבוים ועוד, מחבר ספר דרוש "נחלת יעקב", וילנה תרצ"ג) ולאמו אלטה דינה בת יחזקאל טארלובסקי. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, וכללי