הממשלה בשנות 1952-53, רכז התרבות ומנהל עניני הנחלת הלשון למבוגרים מטעם משרד החינוך בכל ישובי הפרוזדור בירושלים, וכן מנהל אולפני פרדסיה בשנות 1951-53.
הדרכת "נוער עולה" בקיבוצים "שדה-נחום". ,נען" ו"גבת", מדריך בחוגי תנ"ך מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית.
היה ציר ל"אספת הנבחרים הראשונה ליהודי א"י" ברשימת "הפועל הצעיר" (תשרי תרפ"א ; שבט תרפ''ה).
היה חבר משלחת הסתדרות העובדים לפולין, שיצאה בראשית תרפ"ה מטעם הקה"קל בראשותו של מ. מ. אוסישקין. היה שליח ההסתדרות העברית בדרום אפריקה בשנת תש"ו (1946).
קצין תרבות בצה"ל (יוני 1948 - מאי 1949) בתפקיד של "מרצה ארצי" בבסיסים ובחפירות.
מאז עבודתו במערכת העתון "האור" של אליעזר בן-יהודה בירושלים (1911), פירסם מאות רבות של מאמרים בעתונים, ירחונים וקבצים שונים בעברית ואידית ובתרגומים לאנגלית וקשטילית בארצות שונות.
ספרים: "ספר השיחה'', על החיים בא"י (בהוצאת שיל"ה, ניו-יורק, 1936) ; "הילד", ספר לימוד למתחילים בשני-חלקים (בהוצאת "ישראל", בואנוס איירס, עפ"י הצעת ועד החינוך הראשי בארגנטינה, 1942) ; "מלון גיאוגרפי של התנ"ך", ספר שימושי למורים (בהוצאת הלשכה הארצית של הקהק"ל בארגנטינה, 1941-42); "רש"י מפרש התורה", סקירה ספרותית (בהוצאת "מסדה", ירושלים, תש"ו) ; "אנציקלופדיה לגיאוגרפיה מקראות" בארבעה כרכים (בהוצאת "יהושע צ'צ'יק", תל-אביב, תשכ"ג תשכ"ה).
כיום, חבר מועצת סניף ת"א של ה"חברה לחקר המקרא", מרצה בחוגים לתנ"ך מטעם סניף זה, חבר ה"חברה לחקירת א"י ועתיקותיה'', ראש המועצה של שוכני "בתי-נוה" ברחוב בארי-ארלוזורוב וחברת הסתדרות המורים והסתדרות העובדים, וחבר אגודת הסופרים.
לומד כיום באוניברסיטה לימודי תואר שני, כ.א., ועוסק בכתיבת ספרי מדע.
צאצאיו (מרעיתו הראשונה): שמואל, יגל שניהם ילידי ראש פינה (ראה את הערך של יגאל בכרך זה); יפרח-עם (יליד צידון - מבונה: יפרח) , עודדה (ילידת ת"א).
נכדים: תמורה אשת הקצין ישראל צדוק, גיל (לאביהם: יגאל). שמואל, רחל (ולאביהם: יפרת-עם).
אורנית (הנינה) בתם של הנכדה תמורה וישראל צדוק.
הרב יעקב דב תלמוד
נולד בוורשה (פולין), י' טבת תרמ"ו (4.1.1886).
לאביו עקיבא תלמוד (דור שביעי הנקרא בשם המשפחה: תלמוד . אבי השושלת היה רבי חיים תלמוד, מופלג בתורה ועשיר נכסים) ולאמו יטה לבית שפרן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. שלט בשפות: פולנית ורוסית. בעצמו למד מוסיקה ונחשב לגאון במוסיקה חסידית.
היה לבעל מסחר לקונפקציה בווארשה. מבין עשרת החברים הראשונים שיסדו את "אגודת ישראל" בוורשה.
הטיף לשיבת-ציון בקרב החוגים החסידיים. עוד בהיותו נער, בימי "שפת-אמת" זצ"ל ואח''כ בימי הרב הזקן מגור זצ"ל ואצל הרב יל"א בארץ, לא הפסיק לומר שירה, ולאור שירתו התחממו רבבות ומאות אלפים מישראל. מימי החסידים הראשונים ועד ימנו היו נגוניו חלק בלתי נפרד מדבקות חסידית המעוררת את הנפש והלב. במחנות ההשמדה בפולין ובמקומות אחרים, בהם צעדו מאות אלפי יהודים לדרכם האחרונה, אל קרונות ההשמדה ותאי הגאזים, היו נגוניו מתרוננים מפיהם.
בפולין היה מלחין רשמי של חצר הררי הזקן מגור זצ"ל ומפיץ נגוניו בין רבבות בתים יהודיים בפולין ומחוצה לה.
היה ציר פולין בוועידה הארצישראלית הכל עולמית הראשונה של "אגודת ישראל" בפרנקפורט דמיין בשנת 1925.
בשנת תרע"א (1911) נשא לאשה את דבורה בת שמואל פרום. ב-י"א תשרי תרצ"ד (1.10.1933) עלה לארץ רכש שטח קרקע מידי משפחת אבו-קישק בסביבות פתח-תקוה. אח"כ נתברר, שהמכירה היתה רמאות בשנת תרפ"ה 1925 ביקר בארץ, הכנה לעלייתו. כעבור שנה הביא את משפחתו.