בשנת 1935 קבל פרס ביאליק" לספרות ילדים, יחד עם גב' אנדה פינקרפלד. הפרס ניתן לו כציון על הספר "אנשי בראשית".
בשנת 1957 קיבל "פרס ישראל" לספרות ילדים ונוער, כהערכה כללית.
מפקח על בתי הספר בשרון.
בנותיו: שולמית אשת מיכה ויתקון (עורך דין); תמר (סטודנטית באוניברסיטה העברית ברושלים.
שרה (סוניה) ארגוב
נולדה בנובוגראד - והלינסק (רוסיה), בשנת תרס"ו (1906).
לאביה שמעון דלוגץ ולאמה צפורה (פייגה) בת מנדל זילברמן. קיבלה חינוך תיכוני והשתלמה בפקולטה למדעיהרוח (פסיכולוגיה) של האוניברסיטה בירושלים.
בהינשאה לבעלה בן-ציון ארגוב-בוימל (ראה כרד עשירי, עמוד 3647) עלתה אתו בשנת 1922 לארץ ישראל, עם חלוצי העליה השלישית, בדרכים משובשות ומסוכנות. עבדה בענפי עבודה שונים, שנזדמנו לה (עבודת חצץ בכבישים, במכבסה של קבוצת חלוצות, מתרגמת אצל עורך-דין ועוד), כי קשים היו התנאים של הפועלת בתקופה ההיא.
היתה פעילה ב"הגנה" עם בעלה, ששירת את מרכז ה"הגנה" בהנהלת הספרים. ביתם שימש מקום מחבוא לנשק ומקום ריכוז של המפקדה הארצית של ה"הגנה".
פעילה בעבודה סוציאלית. פעלה בין עולים הדשים במעברות, בבואם לארץ עם קום המדינה. עוסקת, שלא על מנת לקבל פרס, במוסד לילדים משותקים "אברהמס" בתל-אביב-יפו ; עוזרת לילדים משותקים, היוצאים מבתי-החולים והחוזרים למעונותהוריהם, בלימודיהם; מתנדבת בבתי-החולים "הדסה" ו"איכילוב" וכדומה. מרבה לעשות צדקה וחסד אף בעילום-שם. בעד מסירותה ונאמנותה לעבודה הסוציאלית צויינה לשבח ע"י מנהל- המוסדות הנ"ל.
ב-1965 הוציאה קובץ גדול לזכר בעלה המנוח, בשם: "ספר בן-ציון ארגוב", בעריכת הסופר יוחנן טברסקי, שזכה לבקורת טובה.
בנה: אבאי ארגוב (עורך-דין).
מרדכי (מוטק) המפל
נולד בעיר בנדין, בחבל מכרות הפחם זגלמביה שבפולין, בשנת תרס"ו (1905. 15.11), לאביו אברהם (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 4683) ולאמו גיטל לבית פרידלר, שנפטרו בישראל (אחיו ואחיותיו וילדיהם ניספו בכבשני אושוויץ ובאלז'אץ). בית אביו בפולין, שהיה סוחר אמיד ועסקן ציוני, שימש בשעתו "בית ועד לחכמים", בו התארחו סופרים ועסקנים מבין שליחי ארץ ישראל לפעולתהסברה בגולה (ח. נ. ביאליק ; הנשיא המנוח, י. בןצבי; לייב יפה ורבים אהרים).
קיבל חנוך מסורתי ב"חדר" בו הורו גם למודיחול. סיים גימנסיה עברית-פולנית "יבנה" בעירהורתו, בעלת זכויות ממשלתיות. שעשרות מחניכיה, הניצולים מהשואה, השתקעו בישראל והם פעילים בשדה הרוח והתרבות, בחיי החברה והמדינה.
בנעוריו השתייך לאגודת "עבריה" (השתתף בלהקה הדרמטית שלה), לאגודת ספורט "הכח", ל"השומר הצעיר" ולהסתדרות הנוער המקומית לתרבות "השחר" וכשנתיים עמד בראשה. עם סיום למוריו בגימנסיה (1924) וויתר על ההשתלמות האקדמאית, בהתמסרו לרעיון הציוני ולתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה". היה מפעיליה והשתתף בכינוסיה הארציים וכמדריך במושבות-הקיץ שלה (רבים מחניכיו נמצאים בארץ, בקבוצה ובמושב, בעיר ובכפר). כן בלט בפעלתנותו בהסתדרות "החלוץ" וכיהן כיושב-ראש שלה, עד עליתו לא"י, במחוז זגלמביה ; בליגה למען ארץ ישראל העובדת, מפלגת העבודה