הציונית "התאחדות" (ביקר מטעם המרכז בעשרות סניפיו בערי-פרובינציה), "תרבות" והקרנות הלאומיות וקפא"י (קופת פועלי א"י).
בגיל צעיר גילה נטייה לעתונות והיה מבין עורכי בטאונים פריודיים לרגל אירועים ציוניים שונים בעיר-מגוריו. השתתף בעתון "זאגלעמביער צייטונג" בבנדין, שהופיע 28 שנה עד עלות הכורת על יהדות פולין (1939-1911). בשליחות עתון זה ביקר בארץ ישראל (1929) למעלה משלשה חדשים. כן כתב קורספונדנציות על הנעשה והנשמע בעריזגלמביה בעתונים "היום" ו"הצפירה'', אשר יצאו בשנות העשרים בוורשה, בעריכתו של יוסף הפטמן. יהודיות, כעבור מחצית השנה פורקה קבוצת-ההכשרה זו על-ידי השלטונות המקומיים בעלילת תעמולה קומוניסטית. בתור אחראי לקבוצה נאסר, נכלא והוחזר כאסיר בליווי משמר מזוין למקום-מוצאו ושם שוחרר לאחר חקירה ודרישה, בשובו לקבוצתההכשרה בזגננסק, ליד העיר קילצה. באביב 1932 עלה לארץ והצטרף לקבוצת "גורדוניה" בראשון-לציון, אשר מדי פעם בפעם העתיקה את אהליה ממושבה למושבה (נחלת-יהודה והרצליה) עד שהתאחדה עם קבוצת "משמר השרון" בעמק חפר (1934). עבד בבנין, בכבישים, בפרדסים ובמטעים של שקדים. כעבור זמן עזב את הקבוצה ב1930 השתתף כציר מטעם "גורדוניה" בקונגרס הראשון למען ארץ ישראל העובדת, שנערך בברלין; בועידה העולמית הרביעית של "החלוץ" ובכנס העולמי של מפלגת "התאחדות", שגם הם נתקיימו בברלין, באותה השנה.
בתחילת שנת 1931 יצא להכשרה חלוצית בעיירה וויאלון - שעל-יד צ'נסטוכוב, העיר הנוצרית הקדושה, בה אירעו כמה פעמים פרעות אנטי והתיישב במגדיאל (כיום: הוד-השרון) ועוסק בחקלאות,בהיותו שם מעורה בחי- הצבור והשתייך ל"הגנה" בפיקודו של נחום זיראב. בקבוצה נשא לאשה את צפורה (פניה) לבית גויכרק, ילידת רוסיה ויוצאת העיר רובנה, (מורה ומרצה, פעילה ב"ארגון אמהות עובדות", במפלגת פועלי א"י, "מגן דוד אדום" ובחברה לפולקלור "ידע עם" ובארגונים אחרים).