משנת 1949 מתגורר בתל-אביב, בבית הוריו ז'"ל (יהודה הלוי 97). כאן הוא פעיל ב"ארגון עולי בנדין", שימש שנים רבות מזכירו, ערך את ספרהזכרון "פנקס בנדין" (יחד עם א. ש. שטיין ז"ל ודוד ליור) רב הכמות והאיכות, שהעתונות בארץ ובתפוצות גמרה עליו את ההלל. לוקח חלק ניכר בספר הזכרון לקהילת סוסנוביץ והסביבה , העומד להופיע בתל-אביב וב"פנקס זאגלעמביע", הנמצא בהכנה במלבורן שבאוסטרליה.
משתתף בשבועון "הפועל הצעיר'', שם הוא מפרסם גם בראשי-תיבות "מ. ה." מאמרים על מאורעות היסטוריים יהודיים ובעיקר על סופרים ויצירותיהם, חלוצי הישוב ובוניו, אבות התנועה הציונית ואישים בעלי-מוניטין בעם ישראל. מאמריו מועתקים בעתונות היידית בחוץ-לארץ.
כותב בעתון "יידישע צייטונג" (בתל-אביב) ולעתים בעתוני הארץ ("דבר"- ועוד). ב-1961 נמנה עם חברי המערכת של העתון "נייע ישראל צייטונג" ערב פרוץ מלחמת העולם השניה נשלמה עריכת אילוסטרירטער אלמאנאך פון יידישן זאגלעמביע", ספר עתיר תוכן ועטור תמונות, בו הוא פרסם חומר רב על חלקם של אנשי זגלמביה בבנין הארץ. ה"אלמאנאך", בהיותו מתחת למכבש-הדפוס, הושמד עם פלישת הגרמנים לפולין, ולמעלה ממאה דפים מודפסים ניצולים ממנו, נכללו ב"פנקס בנדין", שראה אור בתל-אביב, 1959 (את הדפים האלה הוא מסר לגנזך של "בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון").
(תל-אביב), בו נתן רבות מקולמוסו, אך כעבור שנה הוא נסגר.
מאמריו הספרותים זכו להערכה טובה של הסופרים, אשר אתנו בחיים וכמו"כ של צאצאי הסופרים, שהלכו לעולמם. הנה כותב לו, למשל, הסופר י. ד. ברקוביץ: "...קראתי את רשימתו (על מפעלו הספרותי של ברקוביץ) ומצאתיה עשויה יפה, כתובה בטוב טעם וידיעת הענין, בדיוק הפרטים, המשתלבים עם הציטאטות המתאימות לחטיבה אחת, שלימה וברורה, בתוך מסגרת נאה. יישר כוחך!"