בימי המאבק הרעיוני עם מפלגת "בונד'" האנטיציונית ועם ה"יידישיסטים".
בשנת 1920 עבר לגור לקרטוז-ברזה (פולסיה), מקום-מגוריה של אשתו. לאחר מאמצים רבים הצליח לעורר את דעת-הקהל המקומית והקים תנועה ציונית מופתית, למרות התנגדותם הנמרצת של מתנגדי ציון. יסד בית-ספר עברי במקום ועשה רבות למען הקמת בנינו רחב-הידיים וכמו-כן הקים גן ילדים עברי ראוי לשמו וספריה צבורית.
עוד בשנת 1921, עם ההכרזה על ייסודה של "קרן היסוד" בקונגרס הציוני (קרלסבד, 1921), גייס מטעם הדירקטוריון של קה"י בפולין לתת את שירותו המלא לקרן זו, בהנהלתם של ראשיה ד"ר ארטור הנטקה (ראה כרך ד', עמוד 1964) ולייב יפה (ראה כרד א' עמוד 83).
היה מראשוני מטיפיה ומדריכיה בפולין היהודית רבתי.
הצטיין כמרצה מחונן ומעמיק בנושאים על בנין הישוב.
רשמים מסיוריו ברחבי פולין פרסם בעתונות ובעיקר בירחון "קרן-היסוד" שהופיע בוורשה.
ביקר לראשונה בארץ כנציג "קרן היסוד" לרגל פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים (1925).
עוד בהיותו בפולין רכש אדמה במגדיאל, שם נטע פרדס ושלח את בנו למקווה ישראל ואת בתו לבית-הספר לבנות בנהלל, לשם השתלמות בחקלאות.
ב-1934 עלה לארץ לישיבת-קבע והתישב במגדיאל. נמנה עם עובדי אגודת שוחרי האוניברסיטה בירושלים.
במגדיאל פעיל בכל המוסדות הצבוריים המקומיים : חבר בועד המושבה, יושב-ראש משפט השלום, ועד-החינוך, מועצת הבנק "הלואה וחסכון" וכמו-כן יושב-ראש הסניף של מפלגת הציונים הכלליים; ממיסדי "אגרא" (אגודה לאספקת מספוא לבעלי-חי), חבר הועד של מפעל המים "המרווה" ואגודת "פרדס", מייסד הספרית ליד הועד החקלאי, חבר המועצה הארצית של אגודת שוחרי האוניברסיטה בירושלים ועוד.
מושך בעט. חיבר את הספרים: "האילן ונופו" (הוצאת "אלף", תשכ"ד), "מנוף אל נוף" (אותה הוצאה, תשכ"ה).
מוכן לדפוס הספר השלישי "תחומים יונקים ופולטים".
בספרים הנ"ל (טרילוגיה) משתקפים בבהירות מרובה וביריעה נרחבת חיי משפחה מהיהדות החסידית, שנתגלגלה מפולין לפולכיה, על כל גלוייה וגלגוליה. התקופה - המאה התשע-עשרה וראשית העשרים. הבקורת ציינה את הספרים לשבח.
צאצאיו: שרה אשת מאיר אורלין (חיפה), יצחק (מגדיאל, חקלאי), אסתר אשת סגן-האלוף שלמה קופלביץ (תל-אביב).
נכדיו: איתן, בן-ציון, צבי. אילנה, שולמית. (מ. ה.)
יעקב עזריאל (ארנסט) פיש
נולד בסטמאר (רומניה), כ"ה אייר תרע"ו (28.5.1916).
לאביו שרגא פישל פיש ולאמו טויבה בת ר' יצחק אליפנט (היה ת"ח מובהק, יו"ר בית הכנסת "אהבת שלום" בסטמאר ברומניה).
קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבת הרב יואליש טייטלבוים, הרר מקרולי.
היה חבר הנהלת "הפועל המזרחי" בסאטי מארע, ופעיל בתעמולה לטובת "קרן היסוד", ועל זה קיבל בבוקרסט ביום 8.11.1948, תעודה ואות הצטיינות של כסף בער עבודתו המסורה.
היה סוחר בתבואה.
בשנת תש"ב (1942) נשא לאשה את מרים בת אליעזר מנדל (נפטרה בתל-אביב, כ"ה שבט תשי"ב) ובזיווג שני, נשא לאשה בשנת תרי"ג (1953) את עדינה בת מנחם מנדל ולד.