לאביו יוסף (צוקרמן) לוין (יליד סמרגון ליד וילנה שהיגר לארה"ב בשנת 1883) ולאמו חנה לבית פוטרמן. קיבל חינוך מסורתי בבית ספר גבוה. למד להיות טיס.
בשנת 1927 התחיל אברהם המכונה אייב לעבוד בקו התחבורה הראשון בקליפורניה - קו פנימי בתור מכונאי. יותר מאוחר עבר בחברה לצלום אוירונים לצרכי קולנוע.
ב-1936 יסד חברה עצמית ליצור חלקי אוירונים קנית אוירונים שיפוצם ומכירתם.
ב-1941 עבד בתור מנהל של החברה שקנתה אחר כך את העסק שלו.
בשנת 1947 התעסק עם אנשים מישראל לקנית אוירונים ומכונות יריה.
קנה 3 אוירונים 17-B אוירוני קרב. בהונולולו קנה 500 מכונות יריה, הראשונים שנשלחו לארץ במלחמת השחרור.
נשא לאשה את קייט בת נתן נחום לוי (בעלת מרץ שעבדה אתו יד ביד ועודדה את בעלה בכל פעולותיו לטובת הארץ.
במשך שנתים עבד רק לטובת המאמץ המלחמתי של ישראל בקנית ציוד מלחמתי והברחתו לישראל, לא על מנת לקבל פרס.
הדבר נודע לממשלת ארה"ב, ובשנת 1949 העמידה אותו למשפט שארך 6 חדשים. במשפט קיבל אייב את כל האשמה עליו ושלם 10 אלפים דולר בתור קנס (שלמה ממשלת ישראל) ונשללו ממנו כל זכויות האזרח.
בעתונות הופצו כרזות שקומוניסטים בהוליווד מבריחים אוירונים ומכונות יריה וטיסים לישראל, בכדי להרוג את הערבים המסכנים בפלסטינה. גם ילדיו של אייב סבלו בבית הספר מחבריהם לרגלי התעמולה הזאת.
רק בעלית הנשיא ג'ונסון לכס הנשיאות חנן אותו והחזירו לו את זכויותיו.
בקרו כבר פעמים בארץ ותרמו בעין יפה לטובת ספרית בית הספר ע"ש מיכל פינס בגדרה.
בפעם האחרונה ב-1962 ביקר אייב שוב בארץ והביא עמו כמה אוירוני תובלה ענקיים עבור הממשלה.
צאצאיו: רוברט לוין, ג'ואן הריס, דיאנה לוין, גו ולדין לוין.
הרב ישראל יצחק זילברמן
נולד בירושלים, ג' כסלו תרמ''ט (סוף 1888).
לאביו הרב יעקב מרדכי זילברמן , מהשו"בים (שוחט ובודק) הראשיים בבית המטבחיים העירוני בירושלים (ראה ערכו בכרך זה), שהיה בן הרב שמואל מוני, ממנהיגי הישוב האשכנזי, שעלה לארץ בילדותו בשנת תקצ"ג (1833) ולאמו שטיסע פעשע בת ר' טודרוס לוין. קיבל חינוכו המסורתי בתלמוד תורה "עץ חיים" וב"ישיבת תורת חייט''. היה לומד בצוותא עם ראש הישיבה הרב זרח אפשטיין (ראה כרך תשיעי. עמוד 3318).
בשנת תר"ע (1910) נשא לאשה את העניא בת ר' שמואל הלוי רוהלד (בן הרב נפתלי יצחק הלוי רוהלד , שעלה לארץ בילדותו, בשנת תקצ"ג - 1833 (ראה כרך א', עמוד 121).
אחיה היה ר' שלמה רוהלד , מזכיר הרבנות הראשית בתל-אביב (ראה כרד ה', עמוד 2431).
פרסם הרבה חידושי תורה בחוברות התורניות "שערי ציון", "ועד לחכמים" ועוד.
בכתובים השאיר חידושי תורה על הש"ס. השנה הופיע הכרך הראשון בשם "קרן ישי".
נפטר בירושלים, ר"ח מנחם אב תשט"ז (9.7.1956) והובא לקברות בהר המנוחות בחלקת הרבנים.
צאצאיו: שטיסע פעשע דרור; שמואל זילברמן; חנניה זילברמן; חנה לאה אשת יצחק סטרולוביץ ; שמעון מוני זילברמן; צפורה אשת אברהם ברקוביץ.