דוד תג'ר (טאג'יר)
נולד בעירה סיליבריאה (סיליברי) בתורכיה האירופית בשנת תר"ן (1890).
לאביו יצחק טאג'יר ולאמו אסתר בת אליהו מוטולה. קיבל חינוך מסורתי בבית הספר הדתי של האליאנס בעירתו.
בשנת תר"ס (1910) היגר להבנה (בקובה) ויסד יחד עם ה' רפאל פרץ את בית המסחר הגדול ביותר לאריגים בהבנה. לשם עלו אז מתורכיה רבים מהצעירים, ויחד עם שותפו, הגישו להם עזרה, ויסדו את הקהילה היהודית הראשונה בקובה ודאגו לכל הצרכים הדתיים והצבוריים לקהלה.
בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר שא"י נכבשה ע"י הבריטים, ביקר בארץ והתלהב מהרעיון הציוני ומכל אשר ראה בישוב העברי בארץ.
נשא לאשה את מלכה (ריינה) בת רפאל פרץ (נפטרה בתל-אביב, כ"ד תמה תשי"ד - 25.7.1954).
בשנת תרפ"ז (1927) עלה עם משפחתו לארץ אחרי שחיסל את עסקיו בגולה. רכש בית גדול בת"א, והחל יחד עם רעיתו להעלות לארץ את כל שמונת אחיו ואחיותיו עם בני משפחותיהם. עזר לקרובים ומכרים לעלות לארץ, על אף כל הקשיים והמכשולים שהוו בימי המנדט הבריטי. טיפל במרץ רב לעליתם וקליטתם המהירה בארץ. היה פוגשם בנמל יפו ומתקבלים על ידו בקבלת פנים חגיגית. בדירתו הרחבה ניתן היה לפגוש בכל ימות השנה. בעולים שנעזרו על ידו וע"י רעיתו.
רעיתו היתה פעילה ב"אגודת תומכי חולים" וב"ויצ"ו".
בניו: שלמה (נשוי לרבקה לבית כ"ץ ); יצחק (נשוי לעליזה לבית קטולן).
ד"ר שלמה (זלמן אהרן) שור
נולד בפריז (צרפת) בחדש תמוז תרמ"ה (1885).
לאביו אליעזר שמריה שור (ראש השוחטים לקהלה החרדית בפריז) ולאמו רחל לבית גרובינסקי .
קיבל חנוך יהודי מושלם מאביו. השתלם בבית מדרש לרבנים, האקדמיה הממלכתית למוסיקה, מתמתיקה ופסיקה וכמה מקצועות מעשיים - בסורבון בפריז. קיבל תואר: מוסמך למדעים.
ניגן בכמה כלים, אימן את קולו וזמר להפליא.
שירת בצבא הצרפתי בדרגת קצין.
עלה לארץ בשנת תר"ס (1910).
נשא לאשה את בתיה בת אלתר (אשר אנשיל) ריבלין מעסקני חברון וירושלים בישוב הישן (ראה כרך ד', עמוד 1634). נפטרה בירושלים, י"ח טבת תשט"ז (2.1.1956).
עשרים שנה עסק בהוראה: בסמינר למורים הכללי; בסמינר למורים של "המזרחי". בשנת תרע"ט (1919) יסד שעורים למסחר שנתפתחו תחת ידו והיו ל"בית ספר למסחר" - שנקראה אחר בשם הגמנסיה הריאלית.
בשנת 1925 יסד את הגמנסיה הריאלית בירושלים (הגמנסיה העברית בירושלים בראשית ימיה).
היה חבר פעיל ב"בני-ברית" בירושלים.
עבר לחיפה וקיבל עליו את הנהלת בית הספר "נצח ישראל". לבו היה מלא תכניות לשכלול בית הספר, וקוו ממנו לגדולות.
ממפקדי ההגנה בירושלים, מערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914). היה המאמן בתרגילי-סדר ובתרגילי-שדה והצליח להשרות מרוחו הצבאית (לשעבר קצין בצבא הצרפתי) על פקודיו. השתתף בהגנת ירושלים העתיקה בשנות: 1920, 1921 וכן ב-1929.
בכל מקום שעמד מילא את חובתו. היה איש העבודה, איש החובה. לא ידע מנוח. מעולם לא הזניח חובותיו. הוא היה טפוס שלם של מורה.