מטעם חברת "רסקו" בריכוז כל השיכונים שבסביבות תל-אביב.
בשנות 1952-59 טיפל מסעם חברת "מקורות" בביצוע עבודות הבנין בדרום ובנגב, כולל גם עבודות קו הנפט לאילת.
בשנים האחרונות לחייו היה אחראי למחלקת המבנים בחברת "חמת" עד שהושאל לחברת "סולל בונה".
קיבל "תעודת מילוי חובה" של "המרכז להתגייסות הישוב" מטעם הועד הלאומי (ספטמבר 1942), לאירגון הנוטרות היהודית במחוז הדרום; כן קיבל תעודה המעידה על פעילותו באירגון ההגנה ברחובות מקום מושבו.
בשנת תש"ח היה מרכז "לשכת הגיוס" ברחובות.
שירת בצה"ל בדרגת "סגן" וקיבל תעודה ממפקדת מחוז ת"א של צה"ל בפברואר 1934 על סיום חוקי של שירות הבטחון שמילא במסירות ונאמנות במשך שנים רבות (מיום 1.9.48 עד יום פטירתו 15.9.65).
פירסם שורת מאמרים בעתונות המקומית נגד פלישת הערבים מחורן לשוק העבודה בא"י בעידוד הממשלה המנדטורית.
ידע ליצור יחסי חברות עם העובדים אתו ולקשור קשרים לבביים עם כל מי שבא אתו במגע. היה מעורב עם הבריות ופעל לטובת הכלל.
במלוי תפקידיו לא ידע גבול למסירתו ולנאמנותו, עד שלא שם לב לבריאותו, ועל אף סיבלו הרב בימיו האחרונים נמנע מלהטריד את משפחתו והבליג על מכאוביו.
נפטר ביפו, בבית החולים דונולו, י"ח אלול תשכ"ה (15.9.1965) והובא לקבורה ברחובות.
צאצאיו: תמורה אשת ישראל צדוק, גיל. נכדתו: אורנית .
מרדכי פונורוב
נולד ביאקטרינוסלב (רוסיה) בשנת תר"ס (17.2.1900).
לאביו אליהו ולאמו פייגה בת מאיר ארש .
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
היה חבר ב"צעירי ציון" וב"הגנה" בעירו, תחת פקודו של ישראל בר-יהודה. בשנת 1910 עלה לארץ ולמד בבית הספר כי"ח (האליאנס) עד 1912 וחזר לרוסיה.
חזר בשנת 1920 לישיבת קבע.
עבד כפועל בכביש טבריה-צמח בייבוש ביצות בנהלל, בכביש ראשון-לציון.
משנת 1923 עד 1965 עבד ב"חברת החשמל בתור מנהל עבודה בבנין רשתות.
כל השנים חבר "הגנה".
בתו (מאשתו: לאה בת ליב דוקר); אביבה אשת אפרים סגלוביץ.
זאב אייזנמן
נולד באלכסנדרוב (פולין) בשנת תרע"ד (8.2.1914).
לאביו ישעיהו אייזנמן ולאמו חוה בת אריה קרמר .
קיבל חינוך מסורתי, בי"ס תיכון וגמנסיה "תרבות" ברובנה-פולין.
היה חבר "השומר הצעיר" בעירו.
היה חבר הועדים למען "קק"ל", "קרן היסוד'' ו"תרבות".
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ.
בהתחלה היה חבר קבוץ "מענות" אח"כ מנהל עבודה בקידוח בארות בארץ ובעבר הירדן.
בשנת תש"ב (1942) נשא לאשה את אסתר בת אליעזר איזנשטיין .
ממיסדי קבוץ "מענות" (הקיבוץ המאוחד) בשנת 1942 בירכתי "השרון" (15 ק"מ מחדרה).