וראשקה צימרמן בלודז (נפטרה בתל-אביב, י"ט אדר ב' תשכ"ב) ובזיווג שני נשא בשנת 1963 את זהבה-שרלוטה בת שמואל ורייזל פרידמן מהונגריה.
בשנת 1925 עלה לארץ.
עבד כפועל בנין וריצוף עד 1927.
לרגלי מחלת אשתו חזר ללודז ושוב התמסר שם לעבודה ציונית ולאומית. שימש כמזכיר המזרחי בלודז ויסד בית מדרש ומועדון "בית אברהם" על שם הרב הראשי לא"י אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שבו למדו עבודה רוחנית ולאומית והפצת משנתו ע"י לימוד ועיון בספריו.
בשנת תרצ"ה (1935) חזר לארץ.
פרק זמן היה גזבר סניף "הפועל המזרחי" ברחובות, אח"כ עבד בהנהלת מחלקת החרדים של הקרן הקימת לישראל בתל-אביב.
חבר בני-ברית לשכת "שער-ציון" וארגון יוצאי צנסטוכוב, עזרת תורה, פעיל ועסקן לטובת ישיבת "מרכז הרב" (קוק) בירושלים.
כיום, סגן מנהל לשכת המים של "הפועל המזרחי" בתל-אביב.
מפעם לפעם הוא כותב מאמרים, תגובות על עניני צבור ב"הצופה". כן כתב על גורלם של יהודי רוסיה ב"הצופה" (בגליון ערב ראש השנה תשכ"ה).
צאצאיו: שושנה אשת צבי לפיד (מירושלים); יצחק (נשוי לחדוה לבית רייז ); אברהם (נשוי לחנה לבית שכטר ); יוסף (בצה"ל).
סנם יצחקי
נולדה בדרבנד (קווקז) בשנת תרמ"א (1881).
לאביה אפרים חנוכיוב ולאמה רות לבית עובדיה (מהמשפחות המיוחסות והעשירות בקוקז).
קיבלה חנוך מסורתי.
עלתה לארץ לפני מלחמת העולם הראשונה.
נישאה לדניאל יצחקי (ראה כרך י"א, עמוד 3841) בן הרב יעקב יצחקי ז"ל (ראה כרך ששי, עמוד 2455) שעל שמו נקראת המושבה באר-יעקב, היות והוא היה היוזם העקרי ליסוד המושבה בשנת 1907.
פרטים נוספים לערך של דניאל יצחקי עם תמונתו ראה ב"הוספות" בסוף ספר זה, בעמוד 4794.
בימים ההם היתה שאלת המים שקבעה את גורל המתישבים. אחרי יום עבודה קשה ומר היה הולך דניאל להביא מים ממרחקים גדולים, ואת הפח היה נושא על הכתף, עד שקנה סוס ועגלה וחביות והיה ל"שר המים" גם לאנשי המקום. את ביתו בנה בסבל וביסורים גדולים. ביתו היה הבית הראשון שנבנה מאבנים. הפך להיות אכר למופת. בעזרת סוסו היה חורש את הכרמים והמשק. אהב את המקום, האדמה והעץ, אהב את האדם והאמין בו. היה ירא שמים וטוב לב.
אשתו סנם עזרה לידו וסבלה באהבה יסורי החלוצים הראשונים בארץ.
במלחמת העולם הראשונה חלתה מאד והועברה לבית החולים "שערי צדק" שבהנהלת ד"ר משה וואלאך בירושלים. בעלה היה מבקר אותה, אף שהוא היה חייב צבא וע"י בקוריו העמיד עצמו בסכנה. באחד מבקוריו נתפס ע"י חיילים תורכים ונשלח לעבוד לים המלח בעבודת פרך.
כשחזרה מבית החולים למושבה ונודע לה על מאסרו של בעלה - נשברה לחלוטין. חולשת מחלתה והרעב ששרר בארץ מחוסר מזון, לא האריכו שנותיה. הוחזרה לבית החולים ונפטרה בירושלים, כ"ה אב תרע"ו (24.8.1916).
חיה וילינץ - חובב
נולדה בנוה צדק, ז' חשון תר"ס (11.10.1899).
לאביה נחמיה דננברג ולאמה שרה לאה בת ר' דוד זליבנסקי , שעלה לארץ בשנת תרמ"ו (1886). כשנוסדה בתרמ"ח (1888) השכונה "נוה