בלונדון, שלמה פלמן , סכומי-כסף ניכרים והעבירם לארץ ישראל, לרכישת נשק ל"הגנה".
לאחר המלחמה השתקע בישראל, עסק במסחר, בעומדו בקשרים מסחריים עם חוץ-לארץ, אך לא עשה כל עיסקה מסחרית עם גרמניה.
צאצאיו: הלינה אשת סידני מייזל (אמריקה) ; אירנה אשת פליכס אייזנשטאט (ישראל).
נכדיו: דבורה ויהודית בראונשטיין (מנשואיה הראשונים של אמן) ; אריאלה, אילן ויהודית אייזנשטאט . (מ. ה.)
אריה סלומון
נולד בירושלים בשנת תרנ"ב (12.11.1892).
לאביו מרדכי בן חיים סלומון (מותיקי ירושלים) ולאמו חיה ליבע בת ברוך ליב ברמן. קיבל חינוך מסורתי בישיבת חצר החורבה יבישיבת ר' יצחק מתמיד (וינוגרד . ראה כרך שמיני, עמודים 3029-31) בעיר העתיקה בירושלים וכללי בביה"ס למל והסמינר למורים של חברת העזרא הגרמנית בירושלים.
ב-1909 היה בין מיסדי ראשוני "המכבי'' בירושלים .
כ-4 שנים היה מורה בבית הספר לבנות של חברת העזרא בירושלים.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) גויס כנתין גרמני לצבא הגרמני ששירת בארץ ובסוריה בחיל התעופה ליד הצבא התורכי.
בהיותו בשירות הצבא הגיש עזרה רבה לצעירים רבים שהסתתרו מהגיוס לצבא התורכי שהיה שולח אותם לחזיתות השונות במדבר סיני, במלחמה נגד האנגלים בגליפולי ועוד.
כשנתגלתה קבוצת "נילי", חשדו בכל חיל יהודי בשרות הצבא התורכי, הגרמני והאוסטרי בארץ. מפקדו ניסה אותו בזה שהעביר על ידו בשליחויות שונות למפקדה בירושלים, למסור להם מכתבים סגורים סודיים, שמרו את צעדיו בכדי להווכח, אם הוא ממלא את תפקידו, או שהוא פותח את המכתבים מצלמם או עושה העתקות מהם וכו'. כשנוכחו, שאין ידו במעל זה, "שוחרר" מרשימת החשודים והשאירו אותו בארץ, בו בזמן, הרחיקו רבים לאנטוליה בתורכיה וכו'.
ב-1918 אחר גמר המלחמה חזר לירושלים. מלא כמה תפקידים בהבמה העברית שנוסדה בירושלים (כמזכיר, כמשחק בהצגות וכ"ו).
בשנת 1919 נתקבל כפקיד בסניף בנק אפ"ק (כיום: בנק לאומי לישראל בע"מ) בבירות (לבנון).
כעבור שנתים עבר לעבוד במרכז הבנק ביפו, שירת בתפקידים שונים - עד עליתו לדרגת מנהל סניף, ובשנים האחרונות (עד להפסקת עבודתו לפנסיה) היה מנהל סניף הבנק ביפו (ער 1955).
בשנת 1920 נשא לאשה את טובה לבית רוסין. בשנת 1929 היה פעיל בהגנה ועמד בראש פקידות הבנק - כשפרצו המאורעות ביפו. אף שהלקוחות היהודים לא ירדו ליפו (רבים מהתושבים היהודים עזבו את יפו וכן סגרו את חנויותיהם ועברו לת"א), המשיך יחד עם הפקידים לרדת יום-יום מת"א ופ"ת ליפו והבנק עמד אז לשרות הלקוחות הערבים תושבי יפו והסביבה, היות ויהודים לא חזרו ליפו. וכך נמשך הדבר במשך שנתים.
כבן הארץ ידע להתהלך עם השכנים הערבים שידעו לשמור על הבנק מפני מתקיפים ערביים.
בנו: מקסים (צלם עתונות),
ישראל אופנהיים
נולד בבנדין (זגלמביה שבפולין) בשנת תרנ"ט (18.3.1899).
לאביו דב (בעריש ), מורה-הוראה בעיירה טשעלאדז', שעל-יד הגבול הפולני-הגרמני לשעבר, ולאמו שישנה (רויז'לה ) בת זיסער רנדלר. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בנעוריו השתייך בעיר-הורתו להסתדרות הצופים "השומר", לאגודת "עבריה", למפלגת "צעירי ציון", להסתדרות הנוער הפילנטרופית "עזרה" והיה ממייסדי "החלוץ" והחווה החקלאית בעירו להכשרת חלוצים לארץ ישראל.
באוקטובר 1918 עלה לארץ בתוך הקבוצה הגוועת של ששת החלוצים הראשונים מבנדין , שפתחו את העליה השלישית, בטרם שותקו רעמי התותחים של מלחמת העולם הראשונה. עברו גבולות של ארצות נלחמות ולאחר טלטולים בדרכיםלא-דרכים הגיעו לאודיסה. ח. נ. ביאליק הזמינם אליו, קיבלם בחביבות, עודדם וסייעם בהמשך דרכם, לנמל קונסטנטינופול. לאחר הרפתקאות רבות הצליחו להגיע ליפו (12.12.1918) ונתקבלו על-ידי הישוב