ותיכוניים ועוד במקומות שונים. לבסוף השתקע בתל-אביב. עתה, בפנסיה.
מפעולותיו הציבוריות בארץ, בזמנים שונים: יו"ר האיגוד הארצי של מורי "כל ישראל חברים" בא"י (אח"כ ישראל), מרצה בחוגים שונים, שופט במשפט החברים של מפא"י בתל-אביב, מרכז הסניף של החברה לחקר המקרא בקרית שלום, ועוד.
עבודותיו הסיפרותיות: בחו"ל פרסם רשימות שונות. בארץ פרסם, בעיקר, משלים וסאטירות מקוריים, בחרוזים - גם תרגומים מרוסית ומיידיש לעברית: משירי פושקין ולרמונטוב וממשלי שטינ בארג , וכן רשימות שונות-בכתבי-העת: "דבר", "במעלה", "דבר השבוע", "דבר לילדים", "הפועל הצעיר", "בטרם" "משמר לילדים", ועוד.
בתשכ"ב (1962) יצא לארו, בהוצאת "ניב", קובץ משלוו בשם "שבעים משל ומשל". משליו לפי ריקעם, ההווי של הדמויות הפועלות בהם, דימוייהן וביטוייהן-חותם יהודי וארצי ישראלי טבועעליהם. עם זה תורם הוא גם אנושי כללי.
הערכות על ספר משליו: ב"מעריב" (בקצרה) "דבר לילדים'', "הד החינוך", "על המשמר", ועוד.
בתו: שילונה (בוגרת הסמינר ע"ש לווינסקי), אשת יחזקאל דורון (רוקח בהדסה, תל-אביב).
נכדיו: איל, אמיר, עדי.
דוד ניב (ליניבסקי)
נולד בוולקוביסק (פולין), ח' טבת תרע"ו (15.12.1915).
לאביו צבי הירש ליניבסקי ולאמו שיינה בת שמואל דוד פינס. קיבל חינוך מסורתי. גמנסיה עברית בביאליסטוק.
היה פעיל בבית"ר מאז 1930. לפני עליתו לארץ היה מפקד בית"ר במחוז וולקוביסק.
בנובמבר 1935 עלה לארץ.
מוסמר מ. א. האוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות ולשון עברית).
התגייס לשרות השנתיים בפלוגת-הגיוס של ב-ת"ר. בשנתים אלה עבד כפועל חקלאי בזכרוןיעקב ובבנימינה, פועל כבישים בירושלים (בימי שירותו ב"פלוגת הכותל" שבעיר העתיקה) וכחוצב בהרי ירושלים (בימי שירותו ב"פלוגת הכביש" שבנחלת יצחק ליד הקסטל).
עם סיימו את שירות-הגיוס בקיץ 1938 מונה כקצין נציבות בית"ר בא"י ושימש בתפקידו עד שנת 1941. אחר כד שימש כמפקד "חברת עלית הנוער" של בית"ר בראש פינה, עד התגייסותו ליחידות העבריות" בצבא הבריטי (אוגוסט 1942).
בימי המאורעות היה נוטר (שוטר מוסף) בזכרון יעקב ובנחלת יצחק שליד ירושלים.
היה מפקד באצ''ל (ארגון צבאי לאומי) משנת 1938 (בראשית 1936 הצטרף לאצ"ל).
שירת שלוש שנים ביחידות ה"באפס" בצבא הבריטי "הגדוד הראשון" (קיץ 1942 - קיץ 1945).
בקיץ 1945, בעצם שרותו בצבא הבריטי כנ"ל, נעצר לפי דרישת הבולשת הפלשתינאית ושהה במחנות מעצר עם קום המדינה (בבתי-הסוהר בירושלים, לטרון, אריתריאה, קניה הנתלית).
ב"יום הרצח" (20.1.1946) במחנה אריתריאה, כשזקיפים סודניים ירו אל תוך המחנה, נפצע קשה ושכב שנה בבית חולים צבאי. עם שחרורו מן המעצר (מאי 1948) יצא בשליחות אצ"ל לאירופה (בעניני רכש וארגון).
בשנת 1949 נשא לאשה את מולי בת ויקטור דוידוב ובזיווג שני נשא לאשה בשנת 1962 את נעמי בת אדוארד צ'נגו. משנת 1949 עד 1960 עבד בלשכה הראשית של הקרן הקימת כמנהל מדור העתונות העברית והראדיו וערך את בטאון הקרן "קרננו".
כתב מאמרים ב"הירדן", "המשקיף", "חרות" ו"משואות".
חיבר ספרי-הררכה בשביל בית"ר.
כיום: עבודות ספרותיות שונות, ביניהן עריכת הרבעון הספרותי-המדיני "האומה".
ראש ההנהגה העולמית של בית"ר.
חבר הועד הפועל הציוני.
היה ציר לקונגרס הציוני הכ"ו בירושלים.
חיבר ספרים: "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", כרך ראשון (ההגנה הלאומית 1931-37) ;כרך שני ("מהגנה להתקפה" 1937-39) הוצאת "הדר", 1965, בעברית.
יופיע עוד שני כרכים.
תרגם את כתבי ש. ניגר מאידיש לעברית, וכן מאידיש לעברית מבחר מסות של חיים גרינברג . שני הספרים בהוצאת מוסד ביאליק. עשה גם עבודות תרגום ועריכה בשביל "יד ושם" בירושלים. פירסם