תואר עורך-דין, פעיל בחיי הצברי ואנשי-הרוח מפולין מבין פליטי-החרב הנאצית, שמלטו נפשם באמריקה) אחות: ויטה, אשת פנחס יסמן (ממנהלי החבדה "ח. ברנדס בע"מ" בתל-אביב).
אברהם שניר (שנידר)
נולד בשנת תרנ"ט (30.10.1899) בעיר אנופול (רוסיה).
לאביו אליעזר שנידר (בית דתי מסורתי) ולאמו רבקה בת משה פינקלשטייך .
קיבל חינוך מסירתי וכללי. בשנת 1920 אירגן את "החלוץ" בעירו בעזרת דר, שרייר מאוסטרוג, בהיותו שייך לצעירי ציין.
בהתחלת שנת 1921 עזב את ספסל הלימודים, על מנת לנסוע לארץ-ישראל, עם קבוצת "צעירי החלוץ''. עבר את הארצות: פולניה, אוסטריה, איטליה, וביום 17.4.1921 הגיעו לנמל יפו.
כעבור שבועיים מיום עלייתו לארץ, ביום המאורעות באחד במאי 1921, נפצע ביפו, ושכב בבתיהחולים הארעיים בגימנסיה הרצליה ובהדסה שבבית ספקטור ברח' נחלת בנימין.
חבר ההגנה מיום עליתו לארץ.
אחרי שהבריא עבר לעבוד בכביש טבריה צמח. קבוצתו נקראה "קבוצת ברקוביץ" ומחנה העבודה שלו, שכן באוהלים על הגבעה מול שפת כנרת, ואחרי כן עבד בכביש עפולה - נצרת.
בעבודתו בכבישים הכיר את הפרופ' גדעון מר ז"ל, שעסק אז בתפקיד סניטר, ופרופ' קליגשר מ"הדסה" שבא לבקר בקשר לסניטציה של המקום, הקים את המחלקה המיקריביאולוגית עם הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.
העבודה הקשה עייפה אותו, טרם החלים סופית מהפצעים. לפי עצת פרופ' קליגלר ובהדרכתו למד בקטריאולוגיה ונתקבל לעבוד במעבדת "הדסה" בירושלים ואחרי כן במעבדה הוטרינרית הממשלתית ביפו ובתל-אביב.
לאחר קום המדינה הוקם המכון הוטרינרי בביתהגן ועבר לעבוד בו בתור בקטריולוג ומנהל המדור לסרולוגיה.
נשא לאשה את אסתר בת עקיבא אריה ויס (יוזם וממיסדי "אחוזת בית") היא העיר תל-אביב (ראה כרך א', עמוד 442).
בשנת 1929 בתור חבר ההגנה השתתף בפעילות וערך תזכיר מפורט על המאורעות במערב ירושלים, לועדת החקירה הבריטית באמצעות העו"ד ד"ר דב יוסף מהסוכנות היהודית.
בשנת 1934 בתור חבר הנהלת "התאחדות השכנים והדיירים בתל-אביב", הטילו עליו לארגן ולנהל את המיפקד של הדירות והחנויות בתל-אביב, ועל סמך התזכיר המפורט שלו שנשלח למזכיר הראשי של ממשלת המנדט, הוצא "חוק הגנת הדייר".
חבר הנהלת בר ת פיקוח של אגודות שיכון.
היה: חבר הנהלת עובדי ממשלת המנדט עד קום המדינה. חבר הועד הציבורי הכללי לנפגעי המשבר בארץ. חבר הנהלת הקואופרציה הצרכנית. עם קום המדינה היה ממיסדי "האיגוד הארצי של עובדי המדינה".
חבר הועד הארצי של עובדי המדינה.
יושב ראש שיכון עובדי המדינה הנקרא "שגב" - שהאות "ש" מציינת את שמו.
יוסף ולקר
נולד בטרוגוגרוד (מחוז לובלין שבפולין), 13 נובמבר 1900 (בראשית תרס"א). לאביו יצחק (יהודי דתי-לאומי, סוחר אמיד) ולאמו נכה , בת נחמן שינדלהיים (ממשפחה מכובדת ומשכילה בעיר סוקולוב שבגליציה המזרחית ומעסקניה הצבוריים).
קיבל חינוך ב"חדר", בית-המדרש, אצל מורים פרטיים ובאופן אוטודידקטי.
בשנת 1924 נשא לאשה את חיה שרה (קלרה) בת הרצל רכטשפן מגליציה המזרחית (נפטרה ז' טבת תשכ"ה (12.12.64) ונקברה בבית-העלמין בנחלתיצחק שבתל-אביב).
בחוץ לארץ עסק במסחר סיטונאי של רהיטים בברלין שבגרמניה.
היה פעיל בברלין בתנועות הנוער "בית"ר" וב"ברית החייל" ("ברית השומרים") ושימש שם כסגן מפקד של התנועה הנ"ל.
מפעילי "קרן תל-חי" בגרמניה.
עלה לארץ בשנת 1935 עם בני-משפחתו מגרמניה.
עבד בבנין, בסלילת כבישים ובשנת 1937 נכנס לעבוד בעירית תל-אביב בתור פועל ראשי ומנהל מחלקת התברואה. היתה זאת תקופת מאורעות