דוד ליור
נולד בבנדין (זגלמביה שבפולין), א' תשרי תרס"ד (7.10.1903).
לאביו קלמן (מנכבדי העיר ועסקניה, פרנס הקהילה, יושב-ראש "אגודת ישראל"). ולאמו לאה בת אלתר קופרמינץ (בעל אחיזה בפלך קילצה).
קיבל חינוך ב"חדר", בישיבה, בבית ספר עממי, אצל מורים פרטיים ובאופן אוטודידאקטי.
בשנת 1925 נשא לאשה את מרים (אלטילה) בת ליפא קמינר (מצאצאי הרבי מגור, פרנס קהילת בגדין, מעסקני "תלמוד תורה" יושב-ראש "אגודת ישראל", פעיל במוסדות פילנטרופיים).
ב-1925 עלה לארץ, אך נאלץ לחזור לפולין, בגלל מחלת הקדחת, שלקה בה.
בחוץ-לארץ היה יצרן של מיטות-ברזל ועגלות לתינוקות.
מפעילי "צעירי ציון", "עבריה", ''החלוץ", ''תרבות", מראשי מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" והסתדרות נוער שלה "ויתקינה" בבנדין, מורשה קרן קיימת לישראל, חבר הועד של אגודת הספורט "הכוח" ועוד.
לעתים השתתף בעתון "זאגלעמביער צייטונג", שהופיע בבנדין (מהעתונים הראשונים בפרובינציה, בפולין הקוגגרסאית, שיצא מ-1911 עד פרוץ המלחמה בעת כיבוש פולין על-ידי הנאצים היה פעיל במחתרת שבעיר-מגוריו יחד עם אחיו אריה, מפעילי "גורדוניה", "ויתקינה" ו"התאחדות" בפולין (ראה ערכו בכרך זה, עמוד 4692). השניה, 1939).
עם חיסול הגיטו בבגדין (1944) הצליח לברוח עם בני-ביתו לסלובקיה, שם נעצר על-ידי השלטונות, ותודות להתערבות המפלגה הציונית במקום שוחרר. בהגיעו בדרך בלתי-ליגאלית להונגריה.
בבודפשט נמנה עם חברי "ועד-ההצלה" למען ארגון "עליה ב'" לארץ ישראל ושימש כיושב-ראש מפלגת "האיחוד" ("פועלי-ציון" - התאחדות").
בשנת 1944, בעצם המלחמה, הצליח להגיע לארץ ישראל עם רעייתו ובנו היחיד דרך הונגריה לרומניה באורח אי-חוקי, ומשם באניה לתורכיה והמשיך ברכבת עד גבולות ארצנו. בבואו לארץ נשלח יחד עם בני-ביתו על-ידי האנגלים למחנה המעפילים בעתלית. כעבור זמן-מה שוחרר ואז התמסר לכתיבת ספר על קורותיה האיומות של עיר-מגוריו הטבוחה. הספר, בשם "עיר המתים" (השמדת היהודים באזור זגלמביה. בהוצאת נ. טברסקי, תש"ו - 1946), שהיה מהספרים הראשונים על השואה וחורבן יהדות פולין וקהילת בנדין (הקרוייה "ירושלים ד'זגלמביה"), זכה לבקורת טובה ואזל במהרה מהשוק.
עובד כפקיד בהסתדרות העובדים הכללית, בה הוא ממשיך עד היום, מאז בואו לארץ.
מרכז ועד-העובדים של לשכת-המס וחבר הועד הארצי שלה. מפעילי "ארגון יוצאי בנדין וזגלמביה" לשעבר.
מעורכי ספר-הזכרון "פנקס בנדין" (יחד עם א. ש. שטיין ומרדכי המפל), שהופיע בתל-אביב, תשי"ט - 1959. (בשבח הספר הזה נכתבו עשרות רצנזיות בעתוני ישראל ובכתבי-עת יידים בתפוצות).
צאצאיו: מנחם (סגן-אלוף בצבא-הקבע, אשתו חנה לבית שולוביץ מלודז').
נכדיו: שמואל, יעל. (מ. ה.)
מיכאל (מישא) וולצר-פאס
נולד בלאנצוט (גליציה) 6 בדצמבר 1911.
לאביו נחמן ולאמו מלכה בת מיכאל פאס (מצאצאי ר' יצחק פאס וד"ר אנריקו דה-פאס, משורר ורופא בחצר-המלך שבספרד). ההורים ניספו במלחמת העולם השניה.
נתחנך ב"חדר", בית-מדרש, בית-ספר עברי של "תרבות" ובית-ספר תיכוני.
ממקימי "אגודת נעורים" בלאנצוט, ששקדה על