באוניברסיטת "קולומביה" בניו-יורק ועסק בכתיבת מוסיקה לבלט בבית הספר ג'וליארד.
יצירתו "טוקאטה לנבל סולו" זיכתה אותו בפרס הראשון לכתיבת יצירה לתחרות הבינלאומית השניה לנבל, 1962, ובוצעה כיצירת החובה בתחרות זו.
הקונצרט לנבל חובר מיד לאחר התחרות הראשונה לנבל שנערכה בישראל 1959, ונבחרה על-ידי הנהלת הפסטיבל הבינלאומי לנבל 1963, הנערך שנה-שנה בהולאנד, כיצירה המודרנית לביצוע בקונצרט-הפתיחה החגיגי. זוהי היצירה שזכתה ב"פרס אנגל" 1963, ע"י עירית תלאביב.
יצירותיו כוללות - דיורטימנטו לתזמורת קאמרית, 1958, שבוצעה ושודרה על-ידי תזמורת "קול ישראל" בניצוחו של גיאורג זינגר. מוסיקה לכלי מיתרים "השירים אשר לשלמה". מוסיקה לתזמורת סימפונית גדולה, קונצרט לשמיניה. מאקאמת - לנבל סולו ומוסיקה לבלט בוצעו באמריקה 1962. ואריאציות ופרלודים לפסנתר.
בינואר 1964 קבל פרס ראשון בתחרות ליצירה מוסיקאלית לתזמורת גדנ"ע.
חיים גורי (גורפינקל)
נולד בתל-אביב, כ"ט תשרי תרפ"ד (9.9.1923).
לאביו ישראל גורי-גורפינקל (חבר הכנסת, לשעבר חבר מועצת העירית של תל-אביב. ראה כרך שביעי, עמוד 2797) ולאמו גילה בת חיים ויסקובוניק .
למד בבית החינוך לילדי העובדים וסיים בבית הספר החקלאי "כדורי" בהר-תבור (1941).
תש"א-תש"ט (1941-49) שירת בפלמ"ח בתפקידים שונים.
בתש"ז (1947) יצא בשליחות ה"הגנה" לאירופה, חזר למלחמת השחרור כקצין חיל-רגלים בחטיבת פלמ"ח בנגב.
בתש"י-תשי"ג (1950-53) למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים בתואר "ב. א." בתשי"ד (1953-4) למד בקורסים צרפתית בת זמננו ב"סורבונה" בפאריס, ובאותו זמן פירסם רשימות מחיי פאריס ב"דבר".
מתשט"ו (1954) חבר מערכת "למרחב", בעל הטורים "מה אומרים" ו"רשימות סוף השבוע" בכינויים: "חגי" ו"חגור". בתשי"ח (1958) יצא בשליחות העתון לצרפת ולאלג'יריה לסיקור מאורעות ה-"13 במאי 1958" (מרד הגנרלים נגד הריפובליקה הרביעית בצרפת, ועלית דה-גול לשלטון).
סקר את "משפט אייכמן" למן היום הראשון ועד סופו, ורשימותיו שנתפרסמו בעתון "למרחב" הופיעו אחר כך בספר בשם "מול תא הזכוכית" (הוצאת למרחב והקבוץ המאוחד), שזכה בפרססוקולוב לשנת תש"ך-תשכ"א, של עירית תלאביב.
פירסם שלושה ספרי שירה: "פרחי אש" (1949). "שירי חותם" (1954), "שושנת רוחות" (1960), ויומןמלחמה בשם "עד עלות השחר" (1950). תרגם מחזות "הבימה" - "בקור הגברת הזקנה" ול"קאמרי" - מאריוס".
מ-1950 תושב ירושלים.
יוכבד (מריסה) בת-מרים (ז'עלעזניאק)
נולדה בכפר קפליץ (רוסיה הלבנה), י"ד אייר תרס"א (1901).
לאביה נחום זעלעזניאק (חוכר אחוזה), אמה ממשפחת שניארסון .
קיבלה חנוך בחדר, השתלמות עצמית, קורסים פדגוגיים בחרקוב באוניברסיטאות באודיסה ובמוסקבה (רוסיה) (מיסודו של אהרן כהנשטאם).
שיריה הראשונים נדפסו בתרפ"ג (1923) ב"התקופה".
בעזבה את ברית המועצות, גרה כמה שנים בצרפת.
עלתה לארץ בשנת תרפ"ח (1928).
פרסמה שירים בעיקר בעתון "דבר".
למן שנת תרצ"ב (1923 פירסמה קבצי שירים: "מרחוק" (1932); "ראיון" (1940); "דמויות מאופק" (1942); :משירי רוסיה" (1942); "ארץ ישראל" (1942); "ארץ ישראל" (1942); "שירים לגיטו" (1943).
בקובץ "שירים" (הוצאת "ספרית פועלים", רשכ"ג) שזכה בפרס ביאליק תשכ"ד, נקבץ מבחר שיריה. הקובץ מחולק למשורים: א. "מרחוק";