ב. "חמה נושנה"; ג. "חוט שני"; ד. "תפילה": ה. "ארץ-ישראל"; ו. "מדרכה גשומה" ; ז. "רישום" (שירים על אישים); ח. "ראיון"; ט. "דמויות באפק" ; י. "שבכה ברוח": י"א. "צהרי דרך"; יב. "הכרמל"; יג. "חמש ערים", יד. "תל-אביב"; טו. "בין חול ושמש"; טז. "עגורים מהסף"; יז. "לילה ודין" ; יח ."שירי רוסיה''; יט. "שירי הגטו"; כ. "עקבות בחול"; כא. "בסוגר". הספר מוקדש ל"זוזיק בני - לזכרו". והציורים הנאים המעטרים את הספר הם משל בנה של המשוררת, זיזיק-נחום ז"ל (מבעלה לשעבר, הסופר חיים הזז. ראה כרך י"ד, עמוד 4483) שנפל במלחמת השחרור, בין הל"ה שיצאו לעזרת "כפר עציון'' (דרומית לירושלים), ונפלו חלל בין הרי ירושלים (נולד בז' חנוכה תרפ"ח - ונפל בכ"ד ניסן תש"ח).
גרשון זילברברג
נולד בוורשא (פולין), ט"ו אב תרס"ז (16.7.1907).
לאביו ישראל דוד זילברברג ולאמו שרה רעכיל כת גרשון פדרמסר .
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
היה חבר בארגונים ציוניים בעירו.
כשנת 1933 נשא לאשה את ברכה בת יצחק פפרברג .
בשנת 1934 עלה לארץ.
פרסם שני ספרים: "המלה המודפסת בישראל" (1961); "תורת הדפוס" (1966).
פרסם מאמרים ב"דבר", "הארץ", "הד הדפוס" ו"עולם הדפוס".
חבר מערכת "הד-הדפוס" ועורך הירחון "עולם הדפוס".
בשנת 1951 המציא את שיטת הניקוד, שאיפשרה הופעת העתון היומי המנוקד "אומר" בדפוס "דבר".
היה ציר בקונגרס הבין-לאומי מטעם האיגוד הארצי של פועלי הדפוס בישראל. כל השנים היה חבר ההגנה. שירת במשטרת הישובים העבריים.
חבר בועד המנהל של מוזיאון לאמנות הדפוס בצפת.
מנהל ארכיון מערכת "דבר" בתל-אביב.
צאצאיו: רות אשת אברהם מיסקין; דוד זיק ; ירון-יצחק .
יוסף אסלאן פרחי
כשבאתי לדמשק, בתוך גולי ג'מאל פחה ואסיריו בשנת 1917, כבר שקעה שמשה של משפחת פרחי בדמשק. האחרון למשפחה זו שהיה עדיין רשומו ניכר, עבדו פרחי, פקיד בשלטונות התורכים בתחלתו ובאכחה של יק"א אחר-כך, נפטר בקצור ימים, וקשרו עליו הספד לא רק יהודים, אלא גם סופרים , ערבים. משורר ערבי חיבר עליו גם שיר קינה - כמנהג בין ערבים ובין יהודים במזרח מאז מעולם. שירקינה זה גם נדפס ונמצא ממנו בין ניירות שאספתי בדמשק.
שקעה שמש בית פרחי שזרחה יותר ממאה שנה בכל סוריא לרבות גם ארץ-ישראל: מעכו ועד צפת וטבריה בואכה ירושלים, ובטלה השפעתה שהיתה רבה לא רק על הישוב היהודי בכל רחבי סוריה וארץ-ישראל, והרבה הרבה גם על מהלך המדינה בדרך כלל במחתות אלה. ברובע היהודי בדמשק זרחה שמשה של משפחת לאניאדו משפחה שמוצאה מארם-צובא היא חלב.יחיא פחה לאנינאדו הוא שהניח היסוד לה בדמשק, ובנה לה את חצרו, ארמונו בדמשק. מתחרה במשפחת לאניאדו היתה משפחת טוטח . שתפסה עד מהרה את המקום הראשון בחיי הציבור ביהדות דמשק.