התרבותית והעזרה הסוציאלית עמד ממש בראש.
בתי-הספר העברים שנוסדו אז על-ידי ועדהצירים בדמשק, עמדו במדה רבה בחסותו. התענינותו הערה בפיתוחם שגשוגם ופריחתם לא פסקה גם שעה אחת. יום יום היה סר אליהם, ונותן דעתו על כל המתרחש בהם, שש בכל חידוש ועוזר להפרחתם.
ועוד יותר מכן עשה הרבה בשני מוסדות אחרים, שיסד אז ועד הצירים. הוא נטל על עצמו את כל עול בית-המלאכה שנפתח אז, ללמד את ילדי ישראל בדמשק מלאכה, בשעת הירידה הקשה לבית-היתומים שנוסד אז הקדיש את כל מרצו. בקהלה ורבות נער ללא מצוא דרך לעתידו. והיה הוא, ההולך ערירי, אב ליתומי דמשק, בשעות הקשות ביותר להם.
הזמנים נשתנו. נוער דמשק נהר בהמונים לארץ-ישראל, וכמעט נתרוקנה גלות דמשק מן הנוער שלה בהשפעת בתי-הספר העברים בה. ונמשכו אחרי הצעירים גם הוריהם. אמידים ועשירים - יתר הפליטה, בבית מוגרבי, עברו לארץ-ישראל לעיר ולקיבוץ. בכל תמצאו אותם כעת. בביקרו בארץ-ישראל, הייתי לו למורה דרך בבניני האוניברסיטה העברית. פניו נהרו מאשור למראה ההצלחה שהצלחנו בארץ.
בפעם האחרונה נפגשתי אתו בדמשק בקהלה, ובלשכת בני-ברית לפני שש עשרה שנה, כשנשלחתי במלאכות שוחרי האוניברסיטה לסוריה, לבירות, דמשק וארם צובא. הוא היה אז נשיא לשכת בני ברית בדמשק, ומתוך ברכתו שמעתי מאושר למראה ההצלחה שהצלחנו בארץ.
כבר נזדקן אז ואולם רוחו להטה באהבת הארץ והעם. זמן רב עוד החזיק מעמד בדמשק באותו בית-פרחי השני, בית עבדו פרחי, העומד מול "בית-אלמעלם", שברחוב היהודים. קמעא עזבו הצעירים את דמשק ועברו לבירות.
ערירי, הלך אחרי בני משפחתו לבירות, ושם נפטר בשנה זו.
בעתונות לא נזכר הדבר. גם אלה שהיו שותפיו לעבודה, וגם חניכיו שמהם יש גם שהגיעו לגדולה במדינת-ישראל לא העלו את זכרו. ואולם דרך העולם הוא כך. תשמשנה שורותי אלה מזכרת לאחרון מבית-פרחי בדמשק, בית חכמים ושועים ונדיבים, אשר עמד בפרץ בית-ישראל גם בארץ-ישראל כיובל שנים.
מאת פרופ' ד"ר יוסף יואל ריבלין
משה (אפרים) טראו
נולד בפשמישל (פולין) באלול תרנ"ב (1892).
לאביו שלום (מצאצאי ר' איצ'ה טראו מסמבור, שנזכר ב"בית-יצחק" של הפוסק ר' יצחק שמלקס , רבה של לבוב)" ולאמו שרה בת ר' אהרן צבי דעלדיג (מתלמידיו של ר' יוסף חנניא ליפא מיזלס, מלומד גדול בתלמוד).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. חיה ת"ח מופלג.
היה פעיל בארגונים הציוניים בעירו.
בשנת 1920 נשא לאשה את עליזה בת אלעזר גולדקלנג. בשנת 1933 עלה לארץ. עסק במסחר.
פרסם ספר מדעי מקיף בשם: "הרקע ההיסטורי של האיוונגליונים", נגד האשמת הנוצרים את היהודים בצליבת ישו . מר אטינגהאוס , אביו של וולטר איתן (ראה כרך שביעי, עמוד 2785. כעת שגריר ישראל בצרפת) וגם ההיסטוריון פרופ' ססיל רות העריכו מאד את עבודתו זו. פרופ' רות אף אמר לו: "למדתי מספרך, אך יהיה לך קשה למצוא מו"ל משום שהיא מערער את יסודות הנצרות".
כאחיו חנן טראו (עמוד 4661) היה אף הוא מן המעריצים המובהקים של פרופ' חיות ז"ל (ראה בספר זה עמודים 4649-4655.
נפטר בלונדון, ד' טבת תשכ"ה (9.12.1964).
בנו היחיד: ד"ר אליעזר טראו
ד"ר אלעזר טראו
נולד בוינה (אוסטריה) כ"ח שבט תרפ"ז (31.1.1927).
שמות הוריו - ראה לעיל. (אביו מחזיקו על ברכיו).
קיבל חינוך מסורתי בבית אבא.
בשנת 1933 עלה עם הוריו לארץ.
בוגר הגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. האוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, בפיסיקה.
למרות גילו, היה גאון בפיסיקה ופרסם יחד עם הפרופסור שלו עבודה מדעית השובה בשטח זה.
נהרג בתאונה בברקלי (קליפוריה) כ"ז ניסן תשי"ג (12.4.1953) והובא לנחלת יצחק בגבעתיים לקבורה בחלקה: מורים, סופרים והוגה דעות בישראל.
לזכרו הותקן לוח זכרון באוניברסיטה העברית י"ם.