למד בשעורי המשפט בירושלים. בשנת 1926 קיבל תואר של עורך דין. ומאז הוא בעל משרד פרטי במקצועו כעורך-דין בחיפה.
נשא לאשה את מיכל בת משה גוטיל לוין (מהפירמה "סלומון, לוין ואלשטיין" בע"מ בתי רפואות ותעשית רפואות, עסקן צבורי ידוע בחיפה ובישוב. ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 932) ויאמה צפורה בת ר' יואל משה סלומון (העסקן הירושלמי, מעורכי "הלבנון", עורך "יהודה וירושלים", ממיסדי השכונה "נחלת שבעה" בעיר החדשה בירושלים והמושבה פתח-תקוה. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 56 ובכרך שני, עמוד 527).
בשנות העשרים - חבר הנהלת ועד הכרמל בחיפה, מזכיר משפט השלום העברי, ממיסדי אגודת עורכי-הדין בחיפה ומזכירה הראשון במשך כמה שנים.
בשנות מלחמת העולם השניה - יו"ר ועד הגיוס הצבורי בחיפה.
בשנת 1944-48 - חבר "הועד הלאומי ליהודי א"י". בשנות 1947-48 - היועץ המשפטי של מיפקדת ה"הגנה" הארצית ושל משרד הבטחון עם קום המדינה. בתפקידו זה היה מחבר חוקת השיפוט הצבאי. (חוקת תש"ח).
בשנים 1949-59 היה יו"ר הסתדרות הציונים הכלליים בחיפה, ומראשי פעיליה של המפלגה הזאת בארץ.
בשנת 1950 נבחר כראש רשימת המפלגה הנ"ל לעירית חיפה, והתפטר ממנה עם הבחרו לכנסת השניה (בה כיהן כיו"ר ועדת הפנים).
הוא שיזם ועדת מישנה של הכנסת לעניני ספורט ותרבות הגוף, ואף היה יו"ר הועדה הזאת ככנסת השניה.
מראשי הפעילים של הסתדרות "מכבי" בארץ במשך כארבעים שנה.
בשנים 1929-35 - יו"ר "מכבי" חיפה.
בשנים 1935-39 - יו"ר הנהלת "מרכז מכבי א"י", ומאז ועד היום נשיא הסתדרות המכבי בארץ.
משנת 1957 - נשיא ההסתדרות העולמית "מכבי".
בשנים 1935-51 - מזכיר-כבוד של "הועד האולימפי" בארץ.
בשנים 1951-56 - נשיא הועד האולמפי בישראל.
היה מראשי היוזמים והמפעילים במרבית הפעולות של "מבבי" בארץ, ובהן: הקמת שתי נקודות-התישבות של חלוצי "המכבי הצעיר" "כפר המכבי" ו"מעין צבי".
בשנת 1937 הנהגת הספורט השימושי ב"מכבי".
הקמת פלוגת המכבי הבריטי במלחמת העולם השניה בשנת 1941.
אירגון "המכביות" ו"כפר המכביה" ועוד.
מועצת העיר תל-אביב-יפו העניקה לו "פרס דב הוז" לשנת תשכ"ה (1965) בתור הוקרה על כל פעולותיו לטיפוח הספורט בארץ במשך 40 שנה.
צאצאיו: מאיר (עורך דין וכלכלן בכור בבנק ישראל, מרצה בכלכלה באוניברסיטה העברית (זכה ב"פרס נפתלי" של עירית תל-אביב-יפו על ספרו "המוסדות הבנקאים בישראל", תשכ"ד); עדנה גבריאלי (עו"ד) בפרקליטות האזרחית במחוז תלאביב.
יצחק פויארינג
נולד בגליציה בשנת תרמ"ט (1889).
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בצעירותו עבר להלברשטט שבגרמניה.
שם קיבל חינוך מסורתי בבית המדרש של זקנו ר' שלמה כהן (אחד מגדולי הדור, אותו כינה הרב מרדכי הורוביץ , האבד"ק פראנקפורט, בעל "מטה לוי" "העמקן הנפלא". באוירה זו של תורה ואהבת ישראל נתחנך יצחק וגדל בידיעות רבות בתורה. השתלם גם בחכמות חיצוניות.
נכנס לעולם המסחר והצליח בעסקיו. לא פנה עורף לרוחניות ולעניני עמו.
היה בין הפעילים ביותר בתנועה הציונית ולא חדל מלהתענין בכל דבר שבתרבות. מעטים הסוחרים שרכשו להם השכלה כה רחבה כאשר עשה יצחק. את לימודיו הקדיש תמיד לעברית ולספרות עברית. למד רמב"ם ונכנס גם לפרד"ס.