נמנה על החוג המצומצם והנבחר של מנהיגי ההסתדרות הציונית בגרמניה.
כציר בכמה קונגרסים ציוניים הצטיין בועדה הכספית, שפעמים אחדות ישב ראש בה.
קולו נשמע לא רק בציונות בגרמניה, כי אם בציונות העולמית.
חושו הבריא בכל השאלות המדיניות וידיעותיו הרחבות הרחיבו את מומחיותו בתוך מחנהו. היה רחוק מכל חד-צדדיות. התענין מאד בא"י ובמציאותה. ביקר כמה פעמים בארץ, עשה בה זמן ממושך כדי לתהות על קנקנה.
בביתו בברלין היה כעין מרכז לפגישות עסקנים ציונים ושליחים מא"י. עלה לארץ בשנת 1935.
בביתו הנאה בירושלים המשיך באוירה הטהורה והנעימה לפגישת עסקנים ועולים מגרמניה, שעזר להם בעצה להסתדר.
היה חבר בהנהלת חברת "הכשרת הישוב".
בקונגרס הלוצרני היה ראש ועדת התקציב. הרצה בקונגרס על התקציב והעבירוהו בהצלחה.
נפטר בירושלים בסוף דצמבר 1937.
בוקו בכור מנוח
נולד בסופיה (בולגריה) בשנת תרנ"ב (5.8.1892). לאביו יהודה מנוח ולאמו שמחה בת מרקדו בונקו .
קיבל חינוך מסורתי וכללי. גמר אוניברסיטה בסופיה וקיבל תואר של עורך דין. השתלם גם בהנהלת חשבונות, ועבד בישראל כרואה חשבון.
בסופיה עסק במקצועו כעורך דין.
היה חבר בפועלי-ציון מיום הווסדה בסופיה (1930). מאוחר יותר כחבר המרכז שלה. היה: חבר הקונסיסטוריה (המועצה, המינהלה) המרכזית בבולגריה; חבר בועד הקהילה בסופיה. היה מזכירה ועשה בה סדר למופת. חבר הנהלת "בנק נורודן טרוד" (עמל העם); חבר המפקח של ארגון הנכים הבולגריים ונבחר למזכירה מיום הווסדה ושימש בה עד פרסום החוקים נגד היהודים ושלילת זכויותיהם ב-1941. חבר ההנהלה של ארגון החיילים היהודיים בבולגריה.
ב-1921 נשא לאשה את לאה בת מרדכי ורסאנו, פעל אישית בסיכון ובמסירות נפש להצלת גולי צ'עכלורעבו (בולגריה) מחרפת רעב בימי השואה הנאצית 1943-44.
היה חבר הנהלת בית הספר ומאוחר יותר יו"ר המחלקה לחינוך של הקונסיסטוריה המרכזית ליהודי בולגריה. בשנת 1944 עלה עם משפחתו לארץ.
היה: חבר הנהלת בנק "קופת עליה"; נציג "קופת עליה" באגודת בית אבות שע"י איחוד עולי בולגריה.
בשנות 1950-63 חבר בהנהלת איחוד עולי בולגריה.
למרות היותו נכה מלחמה (השתתף במלחמות ונפצע פעמים וזכה פעמים ב"אות הגבורה"), התיצב למפקדה ל"שרות העם" בתור קצין מלחמות קודמות בחו"ל.
היה אדם ועסקן צבורי באמונה מהגווארדיה הישנה של יהודים לוחמים, חלוצי האידיאל והמעש לשחרור לאומי וסוציאלי של עמנו. אדם יקר ואיש אמונה, אשר הקדיש חייו לשירות העם בלי חשבון ובלי תמורה, במחשבה טהורה ובידים נקיות. ישר דרך ואהוב על הכל, ואפילו על מתנגדיו הפוליטיים.
נפטר בתל-אביב, ג' כסלו תשכ"ו (27.11.1965).
צאצאיו : גילה (שמחה) אשת יצחק שאלתיאל, מרדכי (מהנדס).
יצחק רול
נולד בפולין בשנת תרע"א (1911).
קיבל חינוך מסורתי וכללי.