בשנים 1930-1927 - חבר-מחקר במחלקה לפתולוגיה נסיונית וחקר הסרטן, באוניברסיטת לירז. בשנים 1940-1936 חבר-מחקר בבית-הספר לפתולוגיה על שם DUNN באוניברסיטת אוקספורד.
בשנים 1948-1938 ממונה על יחידת המחקר של האיגוד למלחמה בסרטן של האימפריה הבריטית באוניברסיטת אוקספורד. ב-1949-1940 מרצה בבית-הספר לפתולוגיה על-שם DUNN באוניברסיטת אוקספורד.
בשנים 1950-1948 "חבר מיוחד" במכון הלאומי לסרטן בבתסדה בארצות-הברית (בחופשת-שבתון מאוניברסיטת אוקספורד).
בשנת 1950 עלה לארץ. משנת 1957-1950 פרופיסור-אורח לאונקולוגיה במחלקה לפתולוגיה נסיונית ולמחקר-הסרטן בבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מאותה שנה מנהל המחלקה לביאולוגיה ניסיונית ב"מכון וייצמן" למדע, רחובות.
משנת 1954 יו"ר האגודה למלחמה בסרטן בישראל.
משנת 1954 - חבר הועדה הבין-לאומית לחקר הסרטן של האיגוד הבין-לאומי למלחמה בסרטן.
בשנת 1954 נבחר כחבר-כבוד בחברה הביולוגית בסנטיאגו, צ'ילי.
בשנת 1956 - הוענק לו מידלית-ברונזה של החברה הבלגית לכימיה. 1957 נבחר כחבר-חוץ של החברה האיטלקית לסרטן.
בשנת 1958 - נבחר כחבר-חיים באקדמיה למדעים של ניו-יורק.
בשנת 1959 חבר-מיסד של האקדמיה הלאומית למדעים בישראל.
זכה בתשי"ח ב"פרס ויצמן" של עירית תלאביב על עבודתו היסודית בשדה הביאולוגיה נסיונית ובפרט על מחלות ממארות.
צאצאיו: תרצה, חנה.
פרופ' שניאור ליפסון
נולד בתל-אביב בשנת תרע"ד (1914).
נתחנך בגמנסיה "הרצליה'', למן מכינה א' ועד גמר חוק-למודיו בשנת 1931.
בשנת 1932 השתתף ביסוד הקבוץ הראשון של תנועת "השומר הצעיר" בארץ, הוא קבוץ "ניר-דוד" אשר בעמק בית-שאן, והיה בו כשבע שנים.
בשנת 1939 עבר להיות מורה למדעי-הטבע במוסד החנוכי במשמר-העמק, ורק בסוף 1943 התחיל ללמוד פיסיקה-מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים את חוק למודיו מיד לפני פרוץ מלחמת-השחרור.
בתקופת מלחמת-השחרור הצטרף ל"חיל-המדע" (המ"ד) של צה"ל, ולאחר מלחמת-השחרור התחיל את עבודתו במחלקה לפולימרים של "מכון-וייצמן", כתלמידו של פרופ' אהרן קציר , במסגרת עבודתו ב"מכון-וייצמן" עשה את עבודת-הדוקטור שהגיש לאוניברסיטה בירושלים בשנת 1952.
בשנת 1954 קיבל "מענק וייצמן" ועשה שנתהשתלמות במחיצתו של פרופיסור דביי בארצותהברית ופרופיסור הרמס בהולנד.
בשנת 1958 הועלה לדרגת פרופיסור-חבר. עם הקמת המועצה המדעית של מכון-ויצמן בשנת 1918 נבחר להיות יושב-ראש המועצה.
פירסם כ-25 מחקרים בבעיות תיאורטיות שונות. רובם של מחקרים אלה נוגע למיבנה ולהתנהגות של מולקולות פוליאלקרוליטיות, מולקולות חוטיות ארוכות הנושאות מיטענים חשמליים - ולתמונות המיוחדות במינן של תמיסות ומערכות מוצקותלמחצה המכילות מולקולות כאלו. כן עסק בחקר תכונות פולימרים רגילים, מסוג אלה המהווים את החמרים הפלאסטיים, בבעית ההפיכה של אנרגיה כימית למיכאנית, ביציבות תנועתם של סילוני נוזלאלאסטי נזרקים לאויר, בבעיות הקשורות בפעילותם של אנזימים ועוד.
זכה ב"פרס וייצמן" של עירית תל-אביב על "בעיות טכניקה פטטיסטים של פולימרים".
נחום גבריאלי (גבריאלוביץ)
נולד בתשרי תר"ס (ספטמבר 1899) בירושלים.
לאביו בנימין גבריאלוביץ. קיבל את השכלתו היסודית והעל-יסודית תחילה בסמינר של "עזרה" ואחר כך בבית המדרש למורים העברי בירושלים. עם סיום למודיו בתר''ף