ובפיסיקה". היה הראשון שנתקבל - מתוך היסוסים ברמת המוסד שממנו בא, ולאחר בחינות שהצליחו - לאוניברסיטה בציריך על יסוד תעודת הגמר שלו בביהמ"ד הנזכר. שלש שנות לימוד הוכתר בתואר "דוקטור למתימטיקה," ונתקבל כמורה בביתהמדרש העברי למורים בירושלים, מיסודו של דוד ילין ז"ל.
בשנת 1914 התחיל בחקירת המשוואות האינטרגרו-דינפרנציאליות בשיטה מיוחדת.
בשנת 1922 יסד, עם הד"ר ז. חיות , את ה"קלוב למתימטיקה", בין חברי הקלוב היו: פרופ' ריינר, פרופ' הוגו ברגמן, ד"ר י. טהון ועוד. היה מן המרצים הראשונים בו.
נפגש עם הפרופ' אלברט איינשטיין, בזמן ביקורו בארץ בשנת 1923, וכתוצאה משיחתו אתו יצא להשתלמות בחו"ל. בזמן שהותו, כארבע שנים, בויינה, חיבר ספר שבו הרצה על שיטתו, פרי מחקריו, שרק קטעים ממנו נתפרסמו עד היום בעתונות המדעית.
בשובו מווינה, בשנת 1928, חידש עבודתו כמורה בבית-המדרש העברי למורים בירושלים, אף הרצה זמן מסויים - כמרצה שלא מן המנין באוניברסיטה העברית על נושאים שונים (משוואות דיפרנציאליות, משוואות אינטרגליות, תורת הסיכויים ותורת מדידת הקולקטיבים).
בהגיעו לגיל 65, פרש מהוראה והמשיך בחקירות בנושאים שונים הלקוחים מן האלגברה, האנאליזה, תורת החוגים בעלי נורמה, החוגים הדיפרנציאליים ותורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות.
מאמריו נתפרסמו בכתבי-עת מדעיים בארץ, וכן באוסטריה, באמריקה, ביאפן, בהולאנד ובצרפת.
זכה ב"פרס ויצמן לשנת תשכ"ג (1963) של עירית תל-אביב.
נפטר בתל-אביב, כ"ד ניסן תשכ"ג (18.4.1963).
זלמן לביוש
נולד בתרס"ח (1908) בעיירה שוידינה (ליטא).
למד ב"חדר", בבית-ספר עממי גרמני (מלחמתהעולם הראשונה 1915-17), בגמנסיות עבריות ברוסיין ובמרימפול (מחזור 1926) וכן בפאקולטה למשפטים באוניברסיטה הליטאית בקובנה.
בתרפ"ח - 1928 נכנס לסטודיה התיאטרלית העברית בקובנה והשתתף בשנים 1928 - 1933 בהצגותיה ("תעלולי סקפן", נשף לי . ל. פרץ "שלשלת הזהב" לי. ל. פרץ ו"מגדל עוז" לרמח''ל ).
נשא לאשה את יהודית לבית פיינברג .
עלה לארץ ב-1935, ומאז שיחק כ-50 תפקידים על במות שונות בארץ: ב"להקת הקומדיה הארץ ישראלית" (1935-36), "המטאטא" (1936-42), "אהל" (1943-47), והקאמרי (מ-1950).
ביים הצגות שונות על במות חובבים (קיבוצים, הסמינר התיאולוגי בניו-יורק) באופירה הישראלית ("סילבה") ובתיאטרון הקאמרי (יונו והטווס, באנברי. הסרוב).
בין תפקידיו ב"קאמרי": 1) טרטוף (במחזה של מולייר): 2)ג'ורג' במחזה "עכברים ואנשים" (סטינבק) : 3) אפרים קבות - במחזה "תשוקה בצל האילנות" - במחזה של או'ניל; 4) הרוזן זברודסקי - במחזה "בעלת הארמון" ללאה גולדברג; 5) אבנבוחן - במחזה "כטוב בעיניכם" (שקספיר); 6) סזאר - במחזה "מאריוס" (פניול) ; 7) מלווליו - במחזה "הלילה השנים-עשר" (שקספיר); 8) הגנרל - במחזה "גנרל קישוט" (אניאי; 9) ר' שמעון בן שטח - במחזה "מלחמת בני אור" (מ. שמיר) ואחרים.
זכה ב"פרס לאמנות הבמה" של עירית תלאביב לשנת תש"ד (1960). על עיצוב התפקידים "מאל ווליו" ב"הלילה ה-12 לשקפיר וכו'.
אריך-ולטר שטרנברג
נולד בשנת תרנ"ח (1898) בברלין.
למד משפטים באוניברסיטת ברלין.
השכלתו המוסיקאלית החלה בשנת 1918. למד את תורת המוסיקה והקומפוזיציה מפי הוגו ליכטנ בלריט, ותולדות המוסיקה מפי הרמן אברט .
הופעתו הראשונה כקומפוזיטור, בשנת 1922, זכתה להצלחה רבה. הוא השמיע את רביעית המיתרים שלו, המסתיימת בשיר-עם ("המעברות") של אליקום צונזר . גם ברביעית-המיתרים השניה שכתב אז, נשמעים מוטיבים יהודיים. אחר כך חיבר גם