ואנגלית) - 1947; "שיכון וקליטה" (עברית) 1955 ; "שיכון בישראל" (אנגלית) - 1937 ; "השיכון הצבורי בישראל" (עברית אנגלית וצרפתית) 1959: "צורות החקלאות השיתופית בישראל" (אנגלית ספרדית) - 1962: "החברה האחרת" (הוצאת ספרית פועלים) - 1961. ספר זה - שבעדו זכה ב"פרס פרץ נפתלי", תשכ"ד (1964), יצא בשתי מהדורות, בתרגום אנגלי, בהוצאת ויקטיר גולנץ, לונדון, וכן יצא התרגום האנגלי גם בניויורק.
בהדרכתו פרסמו מחקרים על בעיות כלכליות וחברתיות של שכון ותכנון ערים. משמש כמרצה בנושאי מדעי החברה והכלכלה, ובין השאר בבית-הספר הגבוה לקואופרציה באוניברסיטת פאריס - סורבונה (על הנושא "החקלאות הקואופרטיבית"). כן הרצה במוסדות אוניברסיטאיים במקומות הבאים בחוץ-לארץ: בוורשה, בליסבון, באבדן-ניגריה, בלאופולדוויל.
תמר רובינס
נולדה בשנת תרס"ג (1903) באודיסה (רוסיה).
את חינוכה והשכלתה קיבלה בבית-הספר לבנות בעיר גולטה, שהיה ידוע בשם "מרגולית", שבין מוריו ומדריכיו היו הרבה סופרים ומורים מן הידועים כיום בארץ.
בשנת 1920 עברה למוסקבה, ומאז היא חברת "הבימה".
בעלה מנחם בנימיני. עלתה לארץ בשנת 1928.
תפקידיה בהצגות "הבימה" שונים: האשה הבוכה לפני ארון-הקודש ב"הדיבוק", ויולה ואחיה סבסטיאן ב"הלילה ה-12" לשקספיר. כן מילאה תפקידים בהצגות שלום-עליכם : עטי-מני ב"ענק", שרה שפירא ב"קשה להיות יהודי", והבת צייטל ואחר כך האם גולדה במחזה "טוביה החולב".
בהצגות מחזות כלליים מילאה את התפקידים הבאים: המורה, דייר וימר ב"בגרות" לפודור, האחות ב"הלהבה הקדושה" לסומרסט מוהם. "מרד המתים". (חייל בן עשרים), האם ב"בני המיניסטר". שרלוטה ב"גן-הדובדבנים" לצ'יחוב , הרוזנת ב"המת החי" לטולסטוי , אנה אנדרייבנה (אשת שר העיר) ב"רביזור" לגוגול, מרתה ב"פאוסט" לגיטה ועוד במחזות צרפתיים, אנגליים וארצישראליים, כמו: "חדוה ואני" "שש כנפיים" ועד "בידרמן" (מרת בידרמן), ובעונה האחרונה - את מרת גלבואזיה במחזה "מדמואזל".
זכתה ב"פרס של עירית תל-אביב, 1959, על 40 שנות פעולתה הבימתית על עיצוב מחזות.
רפאל אליעז
נולד בשנת 1905 בסופיה (בולגריה). בן למשפחה ספרדית.
עלה לארץ בשנת 1923.
ביכורי פרי עטו פירסם בלשון הבולגרית. בארץ למד עברית, ועבד במקצועות שונים: חקלאות, בנאות, חרושת, פקידות.
דבריו הראשונים בעברית - תרגומים של משוררים בולגריים - נדפסו ב"כתובים" (שבועון ספרותי בעריכת א. שטיינמן וא. שלונסקי , בשנים 1933-1926), וכן בכתבי-העת האחרים. אספי שיריו יצאו בשמות: "שמש בדרכים" (1939), ו"אהבה במדבר", 1944.
תירגם בשביל התיאטראות "הבימה", "אוהל" וה"קאמרי" - מחזות משל שקספיר, מולייר, לופה דה-וגה, איבסן, ברנארד שאו, ברכט ועוד.