במשלחות "הליגה "vעם אמבולנסים מתנת הישוב בארץ לצבא-האדום בטהראן (ואגב כך השתהות בבגדאד וסיורים בעיראק ובפרס); במאי 1945 - לסוריה ולבנון; מאי 1947 - למחנות המעפילים בקפריסין; באוגוסט-ספטמבר אותה שנה - לרומניה וביקורים בהונגריה ובצ'כוסלובקיה; בספטמבר 1951 - בשליחות תנועת-השלום הישראלית לוועידה אזורית ברומא וביקורים בהקשר זה בפאריס ובג'נבה. תוך כדי שליחויות אלה סייר גם בארצות אחרות (צ'כוסלובאקיה, אוסטריה, איטליה, יוגוסלאביה, תורכיה, עבר-הירדן), באחדות מהן פעמים מספר.
פעילותו בקיבוץ במרוצת השנים לא פסחה כמעט על כל תחום מתחומי החיים החברתיים, המשקיים, הרעיוניים-פוליטיים, התרבותיים והחינוכיים וכו' (מזכיר הקיבוץ, גזבר, עורך העתון, רכז וועדת-התרבות, הוועדה הפוליטית, מדריך ההשלמה הצעירה וביצוע משימות פחות מוגדרות) אך גם התפקידים הציבוריים הכלל-תנועתיים שמילא במרוצת השנים היו קשת מגוונת למדי.
בשנים 1930-31 1ב-1933 מזכיר מועצת-פועלימגדיאל ופעיל בהסתדרות הפועלים החקלאים.
ציר בוועידות ההסתדרות הרביעית (1933), החמישית (1942), השישית (1944-5) והשביעית (1949) ובשנות-הארבעים חבר מועצתה.
ציר בקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן (1935).
בשנים 1938-1937 רכז הפעולה הפוליטית של השוה"צ במחוז חיפה. בשנות-הארבעים חבר המחלקה הערבית שליד הועה"פ של ההסתדרות ומזכירותה. בוועידה העולמית של תנועת השומר-הצעיר בפופראד (צ'כוסלובאקיה) בשנת 1935 נבחר להנהגה-העליונה של התנועה. בשנים 1954-1937 חבר הועה"פ של הקיבוץ-הארצי השוה"צ. מראשית התגבשות השוה"צ כמפלגה פוליטית (מאמצע שנות-השלושים במיסגרת הקיבוץ-הארצי והליגה-הסוציאליסטית, שבשנת 1946 התאחדו והיו למפלגת-פועלים-השומר-הצעיר ובתחילת 1948 במקימי מפ"ם) חבר מרכז המפלגה (עד 1963) ועד שנת 1951 הבר הוועדה-המדינית של המרכז והלשכה-לקשרים-בינלאומיים. בשנים 1950-1940 בראש המחלקה-לפעולה-ערבית של השוה"צ ומפ"ם (ערבית החל לומד באופן יסודי ב-1941) ובתוך זד בשנים 1948-1942 מזכיר מררכז ה"ליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי" - תפקידים שהביאוהו במגע ישיר עם הציבור הערבי בארץ ובארצות השכנות ולהתעסקות מיוחדת בבעיות העולם הערבי והיחסים היהודיים-ערביים. בכל אשר עשה התמסר תמיד להשתלמות-עצמית ולמחקר והקדיש מזמנו לפעולה פובליציסטית.
מאז שנות ה-50 הראשונות, עקב זעזועים שעברו על מפ"ם ועל הנהגתה, ראה להתמסר לעבודת מחקר, בבעיות העולם הערבי והיחסים היהודייםערביים ובהוצאתם-לאור של כתביו והרצאותיו בנושאים אלה. בלי להנתק לחלוטין מן העבודה הרגילה במשק (בטחנת-הקמח, בהדרכת-נוער, בהשבחת מרעהטבעי, בעבודות קטיף, מטבח) פיתח קשרים ענפים עם מוסדות ואישים רבים ושונים בארץ ובחו"ל, בהם נסתייע רבות בעבודתו.
באוקטובר-נובמבר 1958 הוסערה הארץ כולה עקב מעצרו של א. כ. (18-10), חקירתו ע"י שירותהבטחון על "קיום מגע עם סוכן זר ללא הסבר סביר'' והאשמתו בעבירה על חוק-בטחון-המדינה-תשי"ז 1957. תוך חיפוש ממושך שנערך בביתו ובחדר ארכיונו וספרייתו, נלקחו יותר מ-2250 מיסמכים (פנקסים, יומנים, מכתבים ורישומים למיניהם), שכמאה מהם עוכבו עד לאחר המשפט. השאר הוחזר כעבור חודשים אחדים. לאחר חודש ימים של מעצר שוחרר בערבות עד למשפט. 26 חודשים עברו עד למשפט ובהם עברה פרשה זו גלגולים שונים, כשהתביעה הכללית משנה חליפות את הליכיה. תחילה (13.2.59) הגיש היועץ המשפטי לממשלה כתב-אישום על פרט אחד ועל תקופה של 3 חודשים; כעבור 14 חודשים, בלי להציע על חומרהוכחות חדש, הוגש כתב-אישום חדש, שהרחיב את התביעה מתקופת שלושה חודשים לכמעט שלושוהצי שנים. עוד בטרם הוגש כתב-האישום הראשון, הוגשה בקשה, בחתימת היועץ המשפטי, אל נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה, (5.2.59), לדחות את בירור המשפט עד לאחר הבחירות לכנסת, שעמדו להתקיים בנובמבר אותה שנה ("תקופת הבחירות לכנסת אינה עשויה להקל על ביהמ"ש לנהל משפט זה..."); דבר זה לא הפריע אח"כ לפרקליט מחוז חיפה להגיש בקשה לנשיא ביהמ"ש המחוזי (14.10.59), פחות מחודש ימים לפני הבחירות. לשמיעת המשפט בהקדם האפשרי... כהתחלת בירור המשפט הוצע אמנם חודש דצמבר, זמן מועט לאחר הבחירות, אך ברור היה, כי עצם קביעת תאריך המשפט יעורר מחדש את הפולמוס בעתונות בעצם ותחת מערכת הבחירות. בשל התנהגות התביעה הכללית בפרשה זו (העלמת חומר-ראיות שהיה בדעתה להשתמש בו במשפט מעיני הסניגוריה, אח"כ סירוב להעמידו לרשות הסניגוריה בזמן והכרח לאלצה לעשות זאת ע"י פנית הסניגוריה לבית-הדין-הגבה-לצדק נפתח המשפט ב-12.1.61 בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בפני השופטים: ש. קסאן, ב. כספי וא. פרידמן. בניגוד לתביעת ההגנה (עוה"ד א. טויסטר וח"כ עו"ד י. קושניר) התנהל המשפט ברובו המכריע בדלתיים סגורות. לעומת עדי התביעה, בעיקרם אנשי הש. ב. והמשטרה, הופיעו כעדי ההגנה אנשי-מדע ואישיציבור (ביניהם פרופ' מ. בובר , פרופ' א. סימון המזרחן הוותיק ד"ר י. בן-זאב , פרופ' מ. ריינר , נציגי מפ"ם בוועדת- החוץ והבטחת של הכנסת הה"כ י. ריפתין וי. חזן.) בישיבה ה-84 של ביהמ"ש, ביום