ושיתוף" נובמבר 1943) ; "השכלה וחינוך בעולם הערבי" (הוצאת הקיבה"א 1944) ; הבעיה היהודית ושאלת ארץ-ישראל" (ערבית, הוצאת השוה"צ אוקטובר 1945) ; "תנועת הפועלים הערבית" - תולדות. סיכויים, בעיות, מצרים, א"י, סוריה ולבנון, עיראק, עבהי'י, הוצאת הועה"פ של ההסתדרות 1947)! "אידן און אראבער אין ארץ-ישראל" (הוצ' ההנהגה העליונה של השוה"צ ומשרד ברית מפלגות השוה"צ, פראג יוני 1948) ; "המארכסיזם של ימינו - הלניניזם" (הוצ' מפ"ם 1950) ; "עולם המהפכה והציונות" (רומנית, הוצאת מרכז מפ"ם יולי 1952); "הקיבוץ במערכה" (תדפיס מאמרים ב"הדים", (נומבר 1952). ספריו העיקריים יצאו בספרית-פועלים): "העולם הערבי של ימינו 1918 - 1959"). (1958, מהדורה ב 1960 ; "תמורות מדיניות בעולם הערבי (1918 1958)", (1959, מהדורה שניה 1965); "ישראל והעולם הערבי (1964): "המזרח הערבי" (1955) מהדורה ב' 1957, ג' - 1960.
לפרי-עטו שייכים הערכים בענייני ערביסטיקה ואיסלאם (להוציא אחדים שנכתבו ע"י אחרים, בעריכתו) באנציקלופדיה-למדעי-החברה שבהוצאת ספרית-פועלים, כרך א', אותיות א' - ד', 1962 ; כרך ב', אותיות ה' - כ', 1964 וערכים בנושאים הנ"ל לכרכים ג' וד' שבהכנה. עבודות מקיפות יותר בשלב של הכנה לדפוס: "הכורדים - הארץ והעם" ; "עבריינות וענישה בישראל"; "לדרכה של הערבימטיקה הסובייטית (תולדות, הישגים וניתוח ביקורתי)" וכן הוצאה מעודכנת של הספרים הנ"ל על העולם הערבי.
פרקים אוטוביוגראפיים מצויים בכתובים. קטעים מהם נדפסו בקובץ "על אדמת בסאראביה" (ג', תשכ"ג, ע"ע 274-262) ובספר הזכרון לבריטשאני, תשכ"ד, ע"ע 57-48.
(נשא לאישה את רבקה בת משה גיבלדר (ציוני נלהב ומשכיל, כיהן שנים רבות כרב-מטעם בבריטשאני) בעלותה לארץ ביוני 1931. חברותם נקשרה מאז היותם בני 17-16 בקן "השומר-הצעיר". את הכרך "העולם הערבי של ימינו" הקדיש לה, "עם שלושים שנות שותפות חיים ודרך" - מורה ומחנכת.
צאצאיהם: תרצה, יוסף.
א. ז. (אהרן זאב) בן-ישי
(מילואים והשלמות לערך הביוגרפי שנדפס בכרך שני, עמודים 944-942. שיצא לאור בשנת 1947)בעתונות ובספרות: בשנים 1929-1921 היה, מלבד חבר "מערכת הארץ" ובעל טורים קבועים ועורך מדורים שונים, בהם המדור לספרות של ערב שבת, ומלבד עורך השבועון "על המשמר" (19221923) בירושלים, גם משתתף קבוע בשבועון "התור" שבעריכת הרב י. ל. פישמן ואחר כך - מימון שר הדתות וראש "מוסד הרב קוק"), וכותב הסקירות החדשיות "מחודש לחודש" בירחון "השלוח" שבעריכת ד"ר י. קלוזנר, בחתימת "פרנס חודש". כן היה משתתף קבוע (בדברי שיר ופרוזה, ובסקירות בקרתיות על עניני ספרות) ב"העולם", בטאון ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון-פאריס, משתתף קבוע בשבועון "הדואר" בניו-יורק, בשבועון הציוני בגרמנית "די שטימה" בווינה, וב"הצפירה" ו"היום" (העתונים היומיים העברים בוורשה, שבעריכת יוסף הפטמן וב"כתובים" בעריכת א. שטיינמן וא. שלונסקי. בשנים תרצ"ז-תשי"ז היה סופרו הקבוע של "הדואר" הניו-יורקי מארץ-ישראל, בחתימת כינויים ספרותיים שונים, בהם: "ז. מוהליבר'" (על שם עיר-מולדתו ברוסיה - מוהילוב), "יידעיה הירושלמי", ועוד. כינויים אלה היו בעיקר "מחתרתיים", כדי להסתיר את כותבם מעיני השלטונות המנדטוריים, שעקבו בהתמדה אחרי "מוציא דיבת הבריטים" לארצות-הברית.
בשנים תשי"ז-תשכ"א השתתף בקביעות בעתון "דבר'', בעיקר במוסף לשבת, שבו פירסם עשרות מאמרי בקורת ספרותית ופרקי זכרונות ספרותיים, בהם על ד. פרישמן, א. שטיינמן, י. ד. ברקוביץ, ח.נ. ביאליק, ש. טשרניחובסקי, ז. שניאור ח. הזז, הפסטרנקים (האב-הצייר והבן-המשורר), רבינ דרנת טאגורי, ועוד.
בתש"ג-תשי"א השתתף בקביעות ב"דף לספרות" של העתון היומי "המשמר" (אחר כך "על המשמר") שבעריכת א. שלונסקי, בלי שום הזדהות עם הכיוון החברתי-פוליטי של העתון בימים ההם (רבים ממאמריו היה ניגוד גמור לכיוון הכללי של העתון, אך מתוך הערכת הסופר ניתן לו חופש הכתיבה, בלי הגבלה). שורת מאמריו בשם "בשבילי הפנתיאון", בחתימת "אהרן בר שמואל", בגליונות של ערב שבת, הצטיינו בחריפותם, עוררו פולמוס והיו לשיחת היום בחוגי הסופרים והקוראים, שהיו מנחשים לשוא את זהותו של המבקר הנסתר. בכינוי ספרותי זה, ובעשרות כינויים אחרים (בהם: "סופר סתם", "ידעיה התמהוני", "אזלא גרש", עוד), השתתף גם בשבועון הספרותי "עתים" ובמאספים "אורלוגין" שבעריכת א. שלונסקי. בשנים תשי"ז-תשכ"ב השתתף בקביעות בשבועון "הפועל הצעיר", בדברי שירה ובמאמרי בקורת על ספרות ותיאטרון. כתב רשימות מן הקונגרס הציוני, ממשפט אייכמן, וסריה גדולה של רשימות על העיר תל-אביב (כל הרשימות הנ"ל - בחתימת כינויים שונים).
היסטוריון של תל-אביב: בשנות ישיבתו, כארבעים שנה, בתל-אביב, ועבודתו כ-35 שנה כסופר העיר ועורך עתונה הרשמי של העירית ויתר פרסומיה, נתמחה בתולדות העיר ונעשה לבן-סמך חשוב בכל הנוגע לתל-אביב. הערכים על תל-אביב ברוב האנציקלופדיות ("ארץ ישראל" של ישעיהו פרס