בבחירות לעירית תל-אביב בנובמבר 1965 נבחר שנית לראש עירית תל-אביב.
בתו: יעל (מאמה דורה בת יוסף גרודסקי, נפטרה בתל-אביב, י"ז אב תש'י - 14.8.1946).
פנחס ספיר (קוזלובסקי)
(ראה כרך ז', עמודים: 2845 ו-2969) ב-26.6.63 נתמנה לשר האוצר.
אברהם שמואל שטיין
(ראה כרך י', עמוד 3604 וכרך י"א, עמוד 3885) הניח בעזבונו כתבי-יד אחדים מוכנים לדפוס, אך לא זכה לטפל בהוצאתם. אחד מהם הוא הספר "אדרת אליהו" (סיפור היסטורי), שמשפחת המחבר עסקה בהוצאתו לאחר מותו וראה אור בשנת 1964. הספר, המשתרע על תקופה של מאתיים שנה, מזמנו של הגר"א עד שחר מאתנו, מוקדש לצאצאי צאצאיו ותלמידי תלמידיו של מרן הגאון החסיד האמיתי, רבנו אליהו, בישראל ובתפוצות, במלאת ק"ן שנה לעליית ראשונים, מחוללי ישוב - היסוד בארץ ישראל ברוחם ובגופם.
גילה בקיאות בקורות "הישוב הישן" בא"י והיה מאוהב בו וחושף בספרו גלריה שלמה של דמויות מפוארות של ירושלים הישנה, בניה ובוניה, רבניה ודייניה, עסקניה ומנהיגיה, שנשתכחו והוא מעלה זכרם מתהום הנשיה. מתור נאמנות היסטורית הוא מגולל את ירושלים הישנה, את ייסוד שכונות חדשות מחוץ לחומה על-ידי הפורצים הנועזים של חומות ירושלים העתיקה. שכונה שכונה וגלגוליה וגורלה, פרצופה וצביונה. שובי-לב הם תיאורי הלבטים של ראשוני הפורצים בשכונותיהם החדשות מחוץ לחומה: תלאות ומגיפות, גניבות והתקפות שוד, התנכלויות והתנפלויות של מרצחים. לא טמנו הפורצים ידם בחיקם והשיבו מנה אחת אפיים, בהגינם על חייהם וכבודם.
בספר מתוארים גם מסכת ייסודה של המושבה פתח-תקוה ומעלליהם של ראשוני מתנחליה, שגברו על כל נחשולי הסבלות והפגעים ולא נכנעו. כן מובאים בספר אישים, בחירי תנועת "חיבת ציון" ומחולליה, שפעלו רבות למען ארצנו.
המפתח בספר מסייע למעיין בו להתמצא בכל הפרשות, שלהן משווה המחבר צורה בלטריסטית, הקוסמת לקורא. (מ. ה.)
יוסף יצחק סלעי (קמינירז)
(ראה כרד ו', עמוד 2543) בשנים האחרונות עוסק בפילוסופיה היהודית בימי-הביניים. פרסם מאמרים ב"החנוך", "הד החינוך", "הארץ" ו"ידע עם" על משנתו הפילוסופית והדתית של ר' יוסף אלבו. המגמה במאמריו לפתוח את "ספר העיקרים" של ר' יוסף אלבו לבני-דורנו ולהצביע על האקטואליות שלו בזמננו.
ב"ספר קורנגרין" (הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל) כתב על "ר' יצחק עראמה , בעל העקידה" ; ב"הארץ" על "ר' חסדאי קרשקש" ועוד.
בתחום התנ"ך מתרכז הוא בעיקר בספר בראשית. חוקרי המקרא מייחסים לדבריו גילוי שבילים חדשים בספר זה. על הנושא ההוא פירסם רשימות ומסות בכתבי-עת שונים ("מאזנים", "אמות", "הצפה" ועוד).
כן עוסק הוא בפילוסופיה המודרנית, בעיקר במכס ברוד, לו הקדיש כעשרים רשימות ומסות. מתרגם את האטוביוגרפיה של ברוד, מטעם הספריה הציונית בירושלים.
באחרונה מקדיש הוא את התענינותו בפרופ' מרדכי (מרטין) בובר. מאמר אחד, שפרסם עליו ב"הארץ" עורר תשומת-לב מיוחדת.
בתחום הספרות המודרנית הוא עוסק, בין השאר, באליעזר שטיינמן, לו הקדיש שמונה מאמרים בבטאונים שונים.
מרבה לכתוב על ד"ר צבי ויסלבסקי . ביחוד ראויה לציון מסתו עליו בספר "עטרת צבי", בשם "הלכה ואגדה במשנתו".
משתתף ב"אנציקלופדיה לתולדות המחשבה הפיסיקאלית" (בעריכת הפרופ' ש. סמבורסקי, הוצאת "מוסד ביאליק"), בתרגום מאנגלית וגרמנית "מניוטון עד איינשטין". פירסם מאמרים על היסטוריונים, פילוסופים ואנשי-מדע בני-דורנו, ידועי-שם (מ. המפל).
משה ברסלבסקי
(ראה כרד י"ד, עמוד 4521) נפטר בכ"ב חשון תשכ"ו (1.1.61).
שמואל סטולר
(ראה כרך ט', עמוד 3351 וכרך י"ד, עמוד 4576) בשנת 1965 קיבל "פרס ישראל" בעד מחקריו ועבודתו הפוריה בחקלאות (חבר קיבוץ כנרת).
ד"ר אשר בן-ישראל (ברונפלד)
(ראה כרך א', עמוד 241, כרך עשירי, עמוד 3647) נקרא גם ד"ר אשר אבי עודד.