במלחמה האחרונה מפעילי המחתרת היהודית בפולין, סלובקיה והונגריה. בלט בכמה פעולות מחתרתיות, כגון: הפעולה הנועזת הידועה של שוד נשק אצל הגרמגי מיחץ בבנדין לצרכי ההגנה היהודית. (בפעולה זו נתפס אחד המשתתפים, הארי בלו מנפרוכט , יליד-ווינה, שעונה באכזריות על-ידי הגיסטאפו, עמד בגבורה בעינוייו והוצא להורג). מפורצי הדרך בהרי-בסקידים לסלובקיה (1943), שבאמצעותה הועברו עשרות אנשי-המחתרת ומשפחותיהם וכה ניצלו (רובם בישראל).
בסלובקיה ובהונגריה פעיל במחתרת ובאחד המבצעים נתפס. לאחר עינויים ומשפט נידון למוות יחד עם אמיל בריג (אחד משנים-עשר איש, שהוענק להם עיטור "גבורי ישראל" על-ידי נשיאה הראשון של ישראל, ד"ר חיים ווייצמן , לאחר קום המדינה על מעשי-גבורתם במלחמת-הקוממיות), נכלא בביתהסוהר בפטש (הונגריה). המחתרת אירגנה מבצע להוציאו מבית-האסורים, אך הפעולה לא הוכתרה בהצלחה. להצלת נפשו הושג בשבילו דרכון כאזרח אל-סאלבאדור (אמריקה לאטינית) על-ידי ועד-ההצלה בשווייץ, אולם ללא הועיל. רק ברגע האחרון ניצל מעמוד-התלייה, בהיכנס הצבא הסובייטי לעיר, בשלהי שנת 1944.
עלילותיו במחתרת נזכרות בכמה ספרים, שראו אור בישראל.
בגמר המלחמה הצטרף לאחין דב בווינה, ששירת במפקדת חיל-האויר הבריטי באוסטריה. בלומדו במכללת ווינה היה נשיא התאחדות הסטודנטים היהודים באוסטריה (1946-7).
מפעילי אצ"ל באירופה ובשליחות האירגון עשה באנגליה (1947).
ממפקדי האניה "אלטלינה" של אצ"ל (1948).
בהגיעו לארץ (1948) הצטרף לצה"ל, בו שירת שש-עשרה שנה, בעלותו לדרגת סגן-אלוף. בצבא מילא תפקידי מינהלה והדרכה ופקד על יחידה מוצנחת.
בשליחות צה"ל היה שלש שנים בחוץ-לארץ ועל פעולותיו צויין לשבח על-ידי הנשיא יצחק בן-צבי ביום העצמאות, בשנת תשכ"ב (1962).
ב-1958 נשא לאשה את כרמית בת הרמן ודינה לנז (יוצאת בלגיה, מוסמכת למדעי-מדינה ודיפלומטיה באוניברסיטת בריסל).
כיום מנהל מפעל תעשייתי באשדוד ונציג חברת השקעות בלגית בישראל. חבר ההנהלה של לשכתמסחר ישראל-בלגיה ולוכסמבורג.
חבר המרכז של מפלגת רפ"י מהווסדה (1965). חבר הנהלת "משואה" להנצחת זכר הפארטיזנים ולוחמי הגיטאות מבין חניכי תנועת "הנוער הציוני".
צאצאיו: דינה. (מ. ה.)
אהרן צבי ברמן
נולד בפינסק (רוסיה) בשנת תרע"ד (14.1.1914). לאביו אברהם ברמן (סוחר ועסקן צבורי בעירו) ולאמו קטיה בת משה פיקמן. קבל חנוך מסורתי וכללי בגמנסיה, תרבות, צ'יצ'יק בפינסק, סיים בי"ס חקלאי בוילנה. היה חבר פעיל בבית"ר בפולניה.
בשנת 1935 עלה לארץ.
שירת כ-13 שנים במשטרת המנדט. יסד את החברה הישראלית הראשונה לעסקי ביצור "הזירטרון".
בשנת 1939 נשא לאשה את בלה בת שלמה כץ. כל השנים היה חבר ההגנה בארץ. חבר האירגון הבינלאומי של השוטרים "איפא". חבר האירגון הבינלאומי למנהלים ואירגונים. מהנדס אמנותי ואמרגנות.
בנותיו: כרמלה, צפורה.
הרב יששכר-בעריש גרויבארט
נולד בעיירה שרנסק (מחוז פלוצק בפולין) בשנת תר"ד (1844).
לאביו בנימין ולאמו דבורה -רעכל בת אברהם גאלדשלאק (נצר מהרב הגאון ר' יחיאל מיכל מנמירוב). לפי מסורת משפחתו, העוברת מאבות לבנים, מוצאו מרש"י, הוא ר' שלמה יצחקי , גדול פרשני המקרא והתלמוד מימי-הביניים. על הוריו היה אומר: "כבוד אבי, החריף המצויין בבקיאותו, עניו וירא אלקים, ואמי מורתי, הצדקת והמלומדת להפליא, שניהם לא עזבו ממני עינם וליבם".
קיבל חינוך תורני ולמד ב"ישיבות", בהצטיינו בלמודיו ושמו יצא לתהילה: "העילוי משרנסק''. לפי דברי עדותו של אחיו, הרב יהודה לייב , היה הוא: איש-אשכולות, אישיות רבת-גוונים, גדול בתורה, חריף ובקיא, ישב ב"ישיבה" מנעוריו ועד