בעיר-הורתו אחת ההסתדרויות המבוססות והאיתנות בתנועה זו בפולין.
כאשר קמה ההסתדרות הנוער החלוצית "ויתקיניה" על-יד התאחדות" והיה ממטפחיה ומדריכיה.
בלט והצטיין בנאמנותו לקרן הקיימת לישראל (שליחי הקהק"ל מארץ ישראל זוכרים אותו לטובה) והיא היתה לו עבודת-קודש ובה ראה חזות הכל.
נמנה עם עסקניה של "תרבות", בה כיהן זמן רב כספרן מתוך התנדבות. גילה יחס עמוק לשפה העברית ועשה להאדרתה, ככל ידו משגת, כגון: אירגון שעורי-ערב למבוגרים בתקופת העליה ההמונית לארץ ישראל בשנות העשרים, רכישת ספרים עבריים וכהנה.
ב"פנקס בנדין'', ספר-זיכרון שהופיע בישראל (תשי"ט-1959, שנת ה-16 לשואה ושנת ה-11 לכינון מדינת ישראל) לזכר קהילתו הטבוחה, הוא נזכר פעמים רבות בשבח כאידיאליסט נאמן ועסקן רב-פעלים, שידע להפעיל גם אחרים במעשים ציוניים בעירו, המכונה "ירושלים ד'זגלמביה".
ב-1934 נשא לאשה את טובה (גיטל) בת שלמה רכניץ (משפחה נודעת בדומברובה-גורניטשה שבפולין).
ב-1935 עלה לארץ.
השתקע ברמת-גן והיה שותף לעשיית מרצפות, שנסגר בפרוץ מלחמת העולם השניה (1939), בהיפסק הבנייה. סודר לאחר-מכן בעבודות אחרות, ובין היתר גם בסניף העתון "דבר" ברמת-גן.
איש השמח בחלקו, נלבב ונימוסי, טוב מטבעו והיטיב לזולת.
חבר ההסתדרות העובדים ומפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
נפטר ו' בניסן תשכ"ג (1963) ברמת-גן והובא לקבורה בקרית-שאול.
צאצאיו: שרה (פקידה) אשת יצחק קרני (עובד "דבר" ברמת-גן) ; צילה (מורה) אשת יאיר שמואלי (טכנאי). נכדותיו: תמר ועירית קרני ; נכדו: דב שמואלי.
(מ. ה.)
יצחק צ'רנוב
נולד בעיר הרקוב (רוסיה), י"ד ניסן תרכ"א (אפריל 1861).
קיבל חינוך מסורתי, גמר גימנסיה בעירו. מראשוני החברים בתנועת חובבי ציץ.
בשנת תרמ"ב (1882) החליט לעלות לא"י ונסע לקונסטנטיפול (תורכיה). כשעברה שיירת הבילו"יים הראשונים באותה שנה דרך תורכיה לא"י עלה גם הוא אתם על אותה האניה, והגיע ליפו בי"ט תמוז תרמ"ב (1882).
הצטרף לבילויים לעבודה בביה"ס מקוה ישראל, ומשם עבר לעבוד בראשון לציון. כעבור שנים רכש מאה ושנים דונם קרקע ונהיה לאכר במושבה.
נשא לאשה את גולדה לבית שינברג (בת אחות משה (מוריץ) שינברג, ראה כרך א' עמוד 421).
נפטר בראשון לציון, כ"ט חשון תרצ"ו (25.11.35).
צאצאיו: יוסף, אריה, אברהם, יואל, ישעיהו, צבי, מתתיהו, משה, תמר אשת סולומון פילבר, יהודית אשת יוסף בירנבוים, רבקה, שושנה אשת ליאון אלמאליח, רחל אשת בנימין בן-בסט.
שלמה רכב (לנדקוטש)
נולד בלבוב (פולין, גליציה) בשנת תרס"ג (5.5.1903).
לאביו שלום לנדקוטש (בן-משה, מקורב למשפחת לנצס בפולין) ולאמו יהודית בת לאה לאוטרשטיין. קבל חנוך מסורתי, בית ספר תיכון וסמינר ממשלתי למורים בלבוב.
היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" בהנהגה העליונה וההנהגה הראשית בלבוב.
היה פעיל גם ב"החלוץ".
בשנת 1929 עלה לארץ. תחילה עבד בנס-ציונה עם חבריו לתנועה ובסוף שנת 1929 עבר לקיבוץ מזרע.
היה חבר הועד הפועל של הקיבוץ הארצי והמועצה, חבר מזכירות הקיבוץ הארצי.
בשנת 1935 היה ציר בקונגרס הציוני בלוצרן..
בשנת 1936 נשא לאשה את בלהה בת אליעזר פליסר. עבד כחבר מזכירות הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר (1939-1945).
מ-1940 היה חבר המערכת המורחבת של "ספרית פועלים" ייסד והקים את ארכיון תנועת "השומר הצעיר"